8 תשובות
אנשים לא קיבלו אותי כמו שאני
נמשך שנה וחצי
להורים שלי
כן וחלק לא
לא
9
נמשך שנה וחצי
להורים שלי
כן וחלק לא
לא
9
זה לא היה חרם אבל סוגשל
1. אין באמת סיבה, פשוט לא אהבו אותי
2. על כל דבר קטן כעסו עליי מאוד ולא הפסיקו לפגוע בי ולהעליב אותי
3. הרגשתי נורא, הייתי חוזרת הביתה כל יום בוכה
4. כמו שכתבתי ב2
5. בין שנה לשלוש, לא סגורה על זה
6. למשפחה הקרובה שלי ולמורים
7. לא ממש
8. רציתי לעבור כיתה או בית ספר אבל לא נתנו לי
9. נגמר לפני שלוש וחצי שנים
10. בין גיל 10 ל12 כנראה
1. אין באמת סיבה, פשוט לא אהבו אותי
2. על כל דבר קטן כעסו עליי מאוד ולא הפסיקו לפגוע בי ולהעליב אותי
3. הרגשתי נורא, הייתי חוזרת הביתה כל יום בוכה
4. כמו שכתבתי ב2
5. בין שנה לשלוש, לא סגורה על זה
6. למשפחה הקרובה שלי ולמורים
7. לא ממש
8. רציתי לעבור כיתה או בית ספר אבל לא נתנו לי
9. נגמר לפני שלוש וחצי שנים
10. בין גיל 10 ל12 כנראה
אנונימית
1. לא יודעת.
2. חרא, הכי גרוע שיש ממש אף אחד לא התייחס אליי וכל הזמן הרביצו לי.
3. הרגשתי חסרת אונים.
4. פירטתי ב2.
5. 5 שנים.
6. למורים ולהורים.
7. לא היה אכפת להם.
8. כן וזה עדיין לא עזר.
9. מלפני 4 שנים.
10. זה התחיל בכיתה א' למשך כל היסודי חוץ מכיתה ה'.
2. חרא, הכי גרוע שיש ממש אף אחד לא התייחס אליי וכל הזמן הרביצו לי.
3. הרגשתי חסרת אונים.
4. פירטתי ב2.
5. 5 שנים.
6. למורים ולהורים.
7. לא היה אכפת להם.
8. כן וזה עדיין לא עזר.
9. מלפני 4 שנים.
10. זה התחיל בכיתה א' למשך כל היסודי חוץ מכיתה ה'.
1. לא זרמתי עם כולם , לא הייתי "כמו כולם" ועוד מלא סיבות סתומות
2. רע , הרביצו לי , לא בחרו אותי לשום דבר, התעלמו ממני , השפילו אותי , קיללו אותי (+ בנות שקיללו אותי כי לא רציתי אותם כי ידעתי שהם סתם עושות את זה כדי לצחוק עליי) ויש עוד המון.
3. הרגשתי עייף , מותש , עצבני , מדוכא , רגשות כאילו אי אפשר לסמוך על אף אחד , רגשות כאילו לכל הבית ספר כולל המורים והתלמידים מגיע להם לסבול.
5. כל היסודי , כל החטיבה ובתיכון עברתי אז אני לא יודע מה להגיד.
6. למזכירת בית ספר , לרכזת השכבה , למנהלת הבית ספר , לאמא , למכנחת ואף אחד מהם לא עזרו לי בכלל.
7. ממש אבל ממש לא . לא היה להם אכפת ולרוב האמינו לתלמידים האחרים ש"הרבצתי להם" והשתמשתי עלאק ב"אלימות" למרות שזה היה ממש לא נכון וההפך. גם המורים וכל צוות הבית ספר האשים אותי במה שאמרתי.
8. כן אבל לקח תהליך ארוך ומייגע נפש
9. אני 19 עכשיו אז תספרי
2. רע , הרביצו לי , לא בחרו אותי לשום דבר, התעלמו ממני , השפילו אותי , קיללו אותי (+ בנות שקיללו אותי כי לא רציתי אותם כי ידעתי שהם סתם עושות את זה כדי לצחוק עליי) ויש עוד המון.
3. הרגשתי עייף , מותש , עצבני , מדוכא , רגשות כאילו אי אפשר לסמוך על אף אחד , רגשות כאילו לכל הבית ספר כולל המורים והתלמידים מגיע להם לסבול.
5. כל היסודי , כל החטיבה ובתיכון עברתי אז אני לא יודע מה להגיד.
6. למזכירת בית ספר , לרכזת השכבה , למנהלת הבית ספר , לאמא , למכנחת ואף אחד מהם לא עזרו לי בכלל.
7. ממש אבל ממש לא . לא היה להם אכפת ולרוב האמינו לתלמידים האחרים ש"הרבצתי להם" והשתמשתי עלאק ב"אלימות" למרות שזה היה ממש לא נכון וההפך. גם המורים וכל צוות הבית ספר האשים אותי במה שאמרתי.
8. כן אבל לקח תהליך ארוך ומייגע נפש
9. אני 19 עכשיו אז תספרי
אנונימי
1. כי הלשנתי עליה. היא הייתה החברה הכי טובה שלי יש לציין ופשוט התהפכה עליי למרות שהייתי בסך הכל בת 9.
2. חרא, היא פשוט הפסיקה לדבר איתי ועוד קבוצת ילדים והם פשוט השפילו אותי כזה.
3. הרגשתי לבד, ואשמה. חשבתי שאני אשמה בעובדה שהם הפסיקו לדבר איתי ושאם רק הייתי סותמת את הפה היה יותר טוב.
4. זרקו עליי כדורים לראש, קראו לי משרתת, צחקו עליי, אם הייתי מצטרפת למשחק היו יוצאים, במשחקים מנסים להוציא אותי ובוחרים אותי אחרונה, עברו לידי ואמרו שיש לי ריח מסריח וכשהייתי מדברת היו אומרים אם יש זבוב במקום. לפחות זה מה שאני זוכרת הייתי בת 9
5. שנה וחצי אני חושבת.
6. אף אחד
7. תגדירי אכפת, הם לא יכלו לעשות כלום בתכלס.
8. לא, מי הם שאני אעבור בגללם.
9. בכיתה ג לפני המון זמן
10. 9 אפילו פחות 8 כזה
2. חרא, היא פשוט הפסיקה לדבר איתי ועוד קבוצת ילדים והם פשוט השפילו אותי כזה.
3. הרגשתי לבד, ואשמה. חשבתי שאני אשמה בעובדה שהם הפסיקו לדבר איתי ושאם רק הייתי סותמת את הפה היה יותר טוב.
4. זרקו עליי כדורים לראש, קראו לי משרתת, צחקו עליי, אם הייתי מצטרפת למשחק היו יוצאים, במשחקים מנסים להוציא אותי ובוחרים אותי אחרונה, עברו לידי ואמרו שיש לי ריח מסריח וכשהייתי מדברת היו אומרים אם יש זבוב במקום. לפחות זה מה שאני זוכרת הייתי בת 9
5. שנה וחצי אני חושבת.
6. אף אחד
7. תגדירי אכפת, הם לא יכלו לעשות כלום בתכלס.
8. לא, מי הם שאני אעבור בגללם.
9. בכיתה ג לפני המון זמן
10. 9 אפילו פחות 8 כזה
שואל השאלה:
איזה אנשים מגעילים יש בעולם הזה לא הייתי רוצה לעבור חרם
איזה אנשים מגעילים יש בעולם הזה לא הייתי רוצה לעבור חרם
אנונימית
כן ילדים זה עם חרא
1. לא השתלבתי כזה טוב. הייתי קורבן לאלימות במשפחה אז הייתי די מוזרה ומרוחקת, כנראה שפשוט התאמתי להגדרות שלהם ל"פריקית".
2. התנהגו אלי מזעזע בזמן החרם וגם היה סוג של הסכם שתיקה כזה למרות שכולם ידעו. גם שתקתי הרבה זמן אז לא האמינו לי כשבאמת סיפרתי.
3. זה לא עוזב אותי לא משנה מה אני עושה. הרגשתי כל כך רע עם עצמי שהתחלתי להאשים את עצמי והתחלתי לפתח הפרעiת אכילa וגם לפגiע בעצמ'.
4. היו מרביצים לי אבל בעיקר הייתה אלימות מילולית והתעלמות.
5. שש שנים בערך. הייתי אומרת חמש וחצי.
6. סיפרתי לאמא שלי, למורים שלי וגם לחברה הכי טובה שלי. האמת שהיום כמעט כל מי שמכיר אותי יודע ומרחמים עלי בגלל זה.
7. לא בדיוק. יש מורה אחד שכאילו הרגשתי שאכפת לו אבל הוא לא עשה עם זה כלום, כנראה שהוא לא יכל לעשות עם זה כלום אבל שאר המורים ידעו בוודאות ולא עשו שום דבר כדי למנוע את הסבל שלי.
8. אחרי תקרית של אלימות בכיתה א' עברתי בית ספר אבל זה המשיך שם.
9. א' - ו'
10. 6 - 12
2. התנהגו אלי מזעזע בזמן החרם וגם היה סוג של הסכם שתיקה כזה למרות שכולם ידעו. גם שתקתי הרבה זמן אז לא האמינו לי כשבאמת סיפרתי.
3. זה לא עוזב אותי לא משנה מה אני עושה. הרגשתי כל כך רע עם עצמי שהתחלתי להאשים את עצמי והתחלתי לפתח הפרעiת אכילa וגם לפגiע בעצמ'.
4. היו מרביצים לי אבל בעיקר הייתה אלימות מילולית והתעלמות.
5. שש שנים בערך. הייתי אומרת חמש וחצי.
6. סיפרתי לאמא שלי, למורים שלי וגם לחברה הכי טובה שלי. האמת שהיום כמעט כל מי שמכיר אותי יודע ומרחמים עלי בגלל זה.
7. לא בדיוק. יש מורה אחד שכאילו הרגשתי שאכפת לו אבל הוא לא עשה עם זה כלום, כנראה שהוא לא יכל לעשות עם זה כלום אבל שאר המורים ידעו בוודאות ולא עשו שום דבר כדי למנוע את הסבל שלי.
8. אחרי תקרית של אלימות בכיתה א' עברתי בית ספר אבל זה המשיך שם.
9. א' - ו'
10. 6 - 12