וואי בבקשה תענו לי אני על סף דמעות כאן, אני יודעת שזה קצת ארוך אבל זה ממש חשוב לי.

אני לא יודעת מה אני, אני יודעת שאני נמשכת לבנות אבל אני כבר ערך שנה וחצי חושבת על זה שאני לא בת זה מה שאני מרגישה וכשאני מדברת עם אנשים בלשון זכר אני מרגישה יותר טוב עם עצמי ויש לי מאמנת כדורסל (היא לסבית) והיא אמרה לי שהיא רואה שאני עצובה בתקופה האחרונה אז היא שאלה מה קורה איתי אז אמרתי לה שאני עדיין לא חושבת אני אצליח לספר לה כי עדיין לא סיפרתי לאף אחד אפילו לא לבן אדם הכי קרוב אליי והיא אמרה שאם אני רוצה אני יכולה לשלוח לה הודעה. אתם חושבים שכדאי לי להגיד לה? כי זה ממש מעיק עליי ואם כן אז אתם יכולים בבקשה לעזור לי לנסח את ההודעה.
ממש ממש תודה לי שעוזר לי וסליחה שחפרתי.