שום הזדמנות לא מספיק טובה בשבילי להגיד לקראש שלןם.

בלי להעליב מה אתה סתום
זה שלום אין הזדמנות ללהגיד שלום פשוט תגיד

שואל השאלה:
יאפ, אני סתום. דפוק, ואפילו אידיוט.
אני לא מצליח להגיד שלום. קשה לי פשוט להגיד.

פשוט כשאתה עובר לידה בבוקר תגיד לה שלום

תהיה יותר בטוח בעצמך -

שואל השאלה:
זה לא קורה. תמיד או אני מגיע באיחור, או היא מגיע באיחור לכיתה, או שהיא נמצאת בצד השני של הכיתה כשאני נכנס, ולגשת אליה זה סתם מוזר. אני כבר חודש מחכה להזדמנות שהיא תעבור לידי.

שואל השאלה:
אין מה לעשות על זה אז? :(

יש מוטו שאומר "אתה תצליח אם אתה חושב שאתה תצליח."
מצליח להבין?

שואל השאלה:
מבין ואני אומר לעצמי דברים דומים. אבל לא וודע, יש לי איזה מחסום אישי כזה. שמונע ממני לעשות את זה. עם כל בת אחרת זה בסדר לגמרי. אבל הקראש - לא.

זה תמיד ככה, וזה למה אוזרים אומץ ומקשיבים לדברים שיעודדו

חכה לרגע שהיא לבד או אפילו חברה או שתיים (וגם אתה) ואז פשוט תגיד לה
אחרי שצעשה את זה פעם אחת זה יבוא לך זורם בפעמים הבאות

קצת מוזר להגיד שלום לבחורה שלא ממש מודעת לקיום שלך, תתחיל בלשלוח לה חיוכים, אחרי זה תנסה להביא אותה למצב שאתם מדברים על נושא מוסיים או שואל אותה שאלה שצריכה להיות לה תשובה אליה,בקשר לשיעורי בית לא יודע תיהיה יצירתי, ואז תתחיל להגיד לה היי ושלום ומה נשמע

שואל השאלה:
^היא מודעת לקיום שלי, אני איתה בכיתה.
אני אסביר את המצב - במרץ של שנה עברה היא התחילה לדבר איתי, נראלי היינו בסדר. עד יוני ממש אפילו התחבקנו בבקרים וזה (חיבוק של ידידים היא עושה את זה עם כולם), אמרנו בוקר טוב וכו'.

ביוני ביקשתי מחברה שלה לברר בשבילי - אם היא בכלל רוצה זוגיות או משהו. חברה שלה בדקה, אבל הקראש שלי הבינה שחברה שלה שואלת בשבילי. מאז זה נהיה מוזר.
בסוף יוני וכשהתחילה השנה החדשה יותר לא אמרנו שלום אחד לשני. כנראה בגלל המבוכה או כי היא לא רןצה לפתח לי ציפיות. לפעמים היא דיברה איתי. בסוף ינואר האחרון היינו במסיבה כזה וכשהיא הגיעה היא עברה לידי ואמרה לי שלום ונתנה לי חיבוק (אחרי הרבה זמן שלא). מאז חשבתי שזה בסדר להגיד לה שלום אם היא עשתה את זה. אבל אני לא מצליח.

לא. מ צ ל י ח.

אתה לא יכול לעבור לידה במסדרון ולהגיד לה היי?

שואל השאלה:
ברוב הפעמים לא.

יותר קל להגיד בוקר טוב מאשר שלום שבא משום מקום,לא שיש בשלום בעיה,פשוט זה נשמע כאילו אתה אומר שלום כדי לדבר אבל אז הולך אחרי שאתה אומר את זה אז אולי זה מה שמרתיע אותך.
קודם תתחיל בבוקר טוב תקופה

שואל השאלה:
כן זה גם ניסיתי
זה לא הבעיה במה להגיד
זה הבעיה בכללי בלהגיד...
בהחלט שחשבתי על להגיד בוקר טוב.

הכי קל בוקר טוב,או לשאול מה היה השיעורים או דברים כאלה שלא דורשים לפתח שיחה,ככה תהיה פחות לחוץ בנוגע לזה כי זה תשובות של כן/לא או במקרה של בוקר טוב היא פשוט תחזיר לך בוקר טוב

שואל השאלה:
האופציה היחידה שלי זה בוקר טוב
אני בכיתה י"ב בקושי יש שיעורים ואנחנו גם לא לומדים באותן מגמות (היא בפיזיקה ואני בכימיה שזה בכלל מקשה עלי כי זה גורם לי להרגיש מטומטם, גם היה להם סיור בפיזיקה עם לילה והיו שם מלא בנים וזה סתם הציק).
בכל מקרה כן, רק בוקר טוב

שואל השאלה:
דיברתי איתה (אמרתי לה מזל טוב על הרישיון). אחרי זה היא דיברה איתי (בצחוק כזה) במעלית.

קיצר זה היה היום הכי טוב שהיה לי בחודשיים האחרונים

שואל השאלה:
שוב חזרתי ללהיות אפס מאופס

הלכתי לספריה. היא הייתה בספריה איזה חצי שעה לבד עשתה שיעורים. ישבתי עשיתי שיעורים, יכולתי לגשת אליה לפחות לשאול מה קורה. אבל לא עשיתי את זה. כי אני אפס. ואז חברה שלה הגיע.

אתה קשה עם עצמך אחי,זה לא עושה אותך אפס יהיה לך עוד הרבה הזדמנויות בשנה הזאת,ויש לך עוד כמה שנים איתה בטח
באיזו כיתה אתה?

שואל השאלה:
אז זהוו בדיוק שאין לי. אני בכיתה י"ב. אנחנו לא באותה כיתה אפילו רק באותה שכבה, אנחנו כבר סיימנו את רוב המקצועות ככה שאני בקושי רואה אותה ובעוד פחות משבועיים ממש מסיימים הכל חוץ מדבר אחד. וזהו אני בקושי אראה אותה.
המטרה האולטימטיבית שלי זה להזמין אותה לנשף. אבל גם - אני לא יודע אם כבר הזמינו אותה, וגם אני סתם מפחד.

תמשיך להגיד בוקר טוב,ביי,כל מה שקל ומשם זה ימשיך