מה הבניין והשורש של לזהות?

אני לא יודעת מה השורש אבל בניין פעל (נראלי)

השורש הוא רק זה"י, מלמדים אתכם בבית הספר שזה י/ה כדי לא לבלבל אתכם יותר מדי
בנין פיעל כפי שצוין

למדתי יותר מכולם פה יחד כנראה. שם הגזרה הראוי והאמיתי הוא פשוט ל"י. גם באקדמיה יודעים שזו לא באמת ה', אלא סימן ל-א' קצרה. ה' בסוף מלה תכתב עם מפיק - נקודה שנראית כמו דגש (ודאי שאינה דגש, הרי ה' גרונית ולא מקבלת דגש). כשאין מפיק בסימן "ה" בסוף מלה, מדובר למעשה בסימן אחר לגמרי - זהה לאליף מקצורה בערבית.
הפועל המקורי היה "זהי" (zihai. למעשה, אם הולכים למקור השמי לפני העלאת העברית לכתב הפועל היה zahhai), ובעקבות כווץ דיפתונג התנועה האחרונה התקצרה לראשונה מבין כפל התנועות שיוצרת י'. הראשונה - א' קצרה, השניה - i. אין פה כל קשר לאות ה', מדובר בסך הכול בחוסר יצירתיות ליצירת סימן.

שורשים שבהם ל' הפועל היא באמת ה':
גב"ה (מבחינת high. לא גבה מס)
מהמ"ה
נג"ה
כמ"ה
תמ"ה

לשם הפשטות, נשוה בין גבה וקנה.
מקור - גביהה, קנייה
בינוני יחיד - גובה (goveha), קונה (qone')
עבר הם - גבהו, קנו
עבר אני - גבהתי, קניתי
"שם פועל" (זה בכלל סוג של זמן עתיד שונה מהמוכר) - לגבה (ligboha), לקנות
עתיד הוא - יגבה (yigbah), יקנה (yiqne')

מחד, הפעלים נראים זהים בגזרתם ומאותו בנין. מאידך, בקלות נתן לראות כי נטייתם שונה לחלוטין וכי באחת ה' נשמרת ונשמעת לאורך כל הנטייה (משמע - היא שורשית), וכי בשנייה היא אינה קשורה כלל וכלל לנטייה ובסך הכול מדובר בסימן שנראה כמוה.

חחח