7 תשובות
זה בסדר.. לכולם יש ימים עצובים וימים שהם יותר שמחים:)
זה קורה וזה חולף, זה חלק מהרגשות שלנו.
תנסי להעביר את הזמן עם מוזיקה, סדרות או אפילו לקרוא ספר.
מחר יום חדש תבואי בגישה חדשה!
למה? קרה משהו? רוצה לשתף ולפרוק? הפרטי פתוח.
חוץ מזה, אם את מרגישה שהמצב מדרדר ממליצה לשתף את ההורים ולפנות לטיפול פסיכולוגי אולי זה יעזור לך.
תנסי למצוא תחביבים, להכיר עוד חברים, לצאת מהבית לבד/עם חברות/משפחה, ללכת לחוגים..
כל דבר רק לצאת מההרגשה הזאת.
אני יודעת שזה קשה אבל לוותר לעצמך זאת לא אופציה, קומי ותנסי להעלים את הרגשות האלה, יהיה בסדר תזכרי שזאת רק תקופה והיא תעבור.
שואל השאלה:
חברים שלי אף פעם לא רוצים להפגש
שלי לי בסטי אבל אני לא הבסטי שלה
מקווה שהבנתם נכון...
אני מרגישה שכולם מתרחקים ממני כולם שונאים אותי
ושאני פשוט לבד
אני צריכה חבר טוב שיזרןם איתי לכל מה שבאלי
שלא יבריז לי ביום הולדת בדקה ה90
אנונימית
מוזמנת לפרוק בפרטי אני תמיד כאן;) או אצל חבר/ה קרוב, או אפילו אנשים פה.. אני בטוח שבאהבה יעזרו לך.
אני חושב שזה צורך שיחה ולא תשובה אחת בודדה פה..
מזדהה.
מה שעוזר לי במצב הזה זה לעשות דברים שאני אוהבת, בין אם זה להאזין למוזיקה, לשחק משחקים או סתם להיות עם עצמי.
לדעתי תנסי להתמקד בזה, אני כאן 3>
קרה לי גם תנסי לשמוע מוסיקה להתחבר לאנשים שעושים לך טוב לפרוק למישהי
אנונימית יקרה,

נתקלתי בפוסט שלך ובתגובות הדואגות לשלומך, נשמע שאת מתמודדת עם תחושות של בדידות וחוסר רצון להיות לבד וזה לגיטימי, "לא טוב היות האדם לבדו".

מתארת שהרצון והכמיהה שיהיה לך חבר אמיתי שרוצה בחברתך מקונן בך וגורם לך אי שקט. ייתכן ולפעמים אנחנו לא שמים לב והתשובה נמצאת ממש מתחת לאף שלנו, חשבת להציף את הרגשות והתחושות שלך לבסטי שלך?

יקרה, אני אשמח להזמין אותך אם תרצי בכך, לעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) שם יחכה לך אחד המתנדבים שלנו לצ'אט אישי ואנונימי במרחב ללא שיפוטיות שיהיה אוזן קשבת וכתף תומכת.

שלך מתנדבת סה"ר.