המשימה שלי היתה לכתוב אלגוריתם שמשלב בתוכו לולאה בתוך רקורסיה שנבדלת בפונקציה שמקושרת לפונקציה אחרת (פירוט למטה)

אין דבר כזה לא טמון בך
עם מספיק השקעה והתמדה אפשר לעשות הכל ולא חייב להבין הכל ישר, קשה ללמוד את זה

שואל השאלה:
אני שואף להגיע לרמה מחקרית בתחום, ולכן אני תוהה לחשוב אם זה אולי נשגב ממני, זה שאני אולי נוטה מבחינה מוחית יותר לתחום האמנותי ופחות חישובי וכו'.. לכן אני מתלבט אם זה אכן מתאים לי,

כי אני רואה אנשים אחרים שעובדים פשוט כמו מכונה וכותבים אלגוריתמים שלמים במהירות כאילו זה לנגוס בתפוח, הזוי..

השאלה מאתגרת במיוחד כשמתחילים ללמוד רקורסיה וההבנה לא מספיק טובה. הלולאה תרוץ בתוך הרקורסיה וצריך לשים לב לתנאי העצירה במיוחד אם יש משתנים גלובליים שמקבלים ערכים שונים בתוך הלולאה או הרקורסיה. הקטע עם הפונקציות לא באמת משנה הרבה..זה קלאסי טופ דאון פרוגרמינג.
לגבי התואר..בשנה הראשונה של התואר בכלל בקושי נוגעים בתיכנות עצמו..יש מלא מתמטיקה..אינפי ולינארית ומערכות ספרתיות וכל מיני כאלה. רק מאוחר יותר באמת יושבים על תיכנות

תמיד יש את האנשים בעלי התפיסה המהירה יותר, אני גם עוסקת בתחום הזה וזה באמת קשוח לפעמים ואז לראות אחרים עושים את זה בקלות
אבל אני יודעת שאני רוצה להמשיך עם המקצוע הזה ואני באמת רוצה ללמוד אותו אז לא משנה לי שאני מתקשה אני מנסה ומשקיעה אז מה אם לוקח לי יותר זמן יש כאלה ויש כאלה
אם אתה מאמין שבאמת קשה לך ואתה לא מצליח תוכל לשקול מקצוע אחר כמובן אבל אל תוותר ככ מהר זו אולי רק תקופה

שואל השאלה:
^^אכן, יכול להיות שהשאלה מאתגרת לרמה ההתחלתית הזאת, ישבתי 6-8 שעות בערך בכל יום עם אינספור דפים ודוגמאות, ניסיתי להמחיש לי את הבעיה ולחשוב על פתרונות.

ידוע לי שבתחילת התואר עוסקים במתמטיקה, שזה גם כן חשוב. אני שוקל להתחיל באו"פ בקיץ או בסתיו, בינתיים יש לי על השולחן את כל הספרים של "אשנב", "בדידה", "מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות" ואני מתכוון ללמוד את כל זה או מה שאספיק לפני שאתחיל ללמוד את התואר. בינתיים אני לוקח קורס מאוד ידוע של אוניברסיטת הארוורד בשם: "cs50". אין יום שבו אני לא טוחן שעות על התחת ולומד, מקווה שאצליח להגיע לרמה מספיק גבוהה אל אף חלק מהמגבלות המולדות שלי והפרעת קשב וריכוז

חצי מהסטודנטים היום עם הפרעת קשב וריכוז תהיה רגוע. ובתור סטודנט אני אומר לך כבר עכשיו שאין תחליף להתמדה ולכוח רצון.

שואל השאלה:
^^^טוב אני אשקר אם אגיד שאין היגיון בדברייך, אחרי הכל אין כמו ההרגשה של להסתכל אחורה על דברים שבעבר שברתי את הראש שעות עד שקלטתי, היום אני עושה אותם כמו לספור אצבעות. מקווה שזמן זה פקטור נפרד, אחרי הכל היצירתיות והמקוריות זה מה שתופס ברמה המחקרית או התעשייתית הגבוהה.

מקווה שבאוניברסיטה הדרישה לא תהיה כל כך גבוהה שהיא תדרוש ממני לעמוד בזמן מאוד קצר ללמידה של דברים מאוד מסובכים.

שואל השאלה:
^^תודה!

הקושי באוניברסיטה הוא בעיקר הזמן..לומדים בקצב מהיר כמות לא קטנה של חומר

שואל השאלה:
לכן אני מנסה לעבור בזריזות על חלק מהנושאים לפני שאלמד אותם, בתקווה שזה יעזור לי (עד שלב מסוים)