תגידו אנשים אתם חברותיים בכיתה שלכם?

שואל השאלה:
סורי שאני אומר את זה אבל מרגיש לי שכל מי שנמצא פה זה ילדים מבודדים שכמעט ואין להם חברים ואני אומר את זה כי כל מי שיש לו סטיפס בכיתה שלי הוא ילד מבודד ומופנם כזה ולא בקטע רע אני יודע שיש כאלו שעברו דברים בחיים אני לא שופט אבל זה לא סיבה שלא יהיו לך חברים.
ואם תאמרו לי שאחרי שעוברים דברים בחיים לא סומכים על אנשים כזה מהר.. אני לא מדבר על לסמוך על אנשים אמי מדבר סתם על חברים לשחק ביחד לצאת לטיולים וכאלה לא חייב להיות חברים ממש

כן

שואל השאלה:
אני רוצה לדעת אם אתם מסכימים או לא אז אצם יכולים לסמן על התגובה שלי

כן, מאוד

כן אני נחמדה לכולם

כן יש קצת חברות אני מדברת איתם פה ושם אבל אני רק עברתי בית ספר והייתי בלי חברה בכלל למשך שנתיים אז קצת קשה..

מסכימה

כןן

אני מנסה לא ממש מצליחה לול(':

האמת היא שכן
כאילו אני בולטת בכיתה מבחינת השתתפות בשיעורים ומבחינת דיבור עם הילדים בכיתה למרות שאני בטוחה שהרוב לא מחבבים אותי

אני בכללי לא הייתי מופנם ולא מוחצן.
כשרציתי דיברתי עם חברים שלי וצחקנו מחא אבל כשרציתי לעשות דברים "מול כל הכיתב" או להציג או כאלה הייתי מתבייש.

אבל עם עבודה על עצמי זה נעלם ואני לא מתרגש מזה. בטח כשאתה מחליף אנשים בחיים ואתה משתפר תול כדי שה מה שעוזר כי כל פעם אתה מציג את עצמל מחדש - אתה המשופר, וקל להיצמד לזה.

לא. יותר כמו רוח רפאים.

כן זה למה אני נמצאת בכיתה שלי
מאגר של בנות חברותית
חוץ מכמה בודדות