9 תשובות
אתה לא חייב לברוח- תלמד לקבל את החיים
ותלמד מה נכון עבורך ומה לא
מצטער על מה שעברת.
ותלמד מה נכון עבורך ומה לא
מצטער על מה שעברת.
מדיטציה
אנונימית
אתה כמוני... אני כבן 25 מרגיש 35 כי עברתי המון דירה, בת זוג עבודה טובה והיום כאיש סיבר כן כסף היה לימודים עכשיו הולך אבל כאילו טיבדתי את עצמי
אותי מרגיע שחיים רק פעם אחת ולא לנצח
שבסופו של דבר הסבל של החיים שלי ייגמר
שאין חיי נצח
ועד שהמוות שלי יבוא אשתדל להנות כמה שניתן
שבסופו של דבר הסבל של החיים שלי ייגמר
שאין חיי נצח
ועד שהמוות שלי יבוא אשתדל להנות כמה שניתן
אנונימי
ווי
המשחק הכי כיף בעולם
המשחק הכי כיף בעולם
מבין אותך וזה תהליך שגם אני אישית שמתי לב שאני מתקדם אליו ומנסה למנוע את זה כמה שיותר מוקדם ולתת לעצמי זמן להיות סהכ ילד בן 18.. אני חושב שתיתן לך קצת ספייס, תפנה זמן לפתח חברויות ולפתח את הקשרים שלך עם חברים, לצאת יותר ולבלות כמו שצריך מדי שבוע
אם אתה מרגיש נכון גם ללכת אולי לטיפול פסיכולוגי שתלווה אותך ולדעתי עדיין לא מאוחר אתה סהכ בן 19
אם אתה מרגיש נכון גם ללכת אולי לטיפול פסיכולוגי שתלווה אותך ולדעתי עדיין לא מאוחר אתה סהכ בן 19
בשביל לברוח מהמציאות אתה צריך להתעסק במשהו שממש גורם לך לא לראות דברים ולהיות עיוור אליהם
כמו למשל להיות תקוע בטלויזיה או בחדר לראות סדרות ולישון או רק לצאת לבחוץ ולחנויות לבד ולהסתובב לבד להתעסק בדברים ממש שטחיים
זה לא דבר רע אתה רק צריך מנוחה.
כמו למשל להיות תקוע בטלויזיה או בחדר לראות סדרות ולישון או רק לצאת לבחוץ ולחנויות לבד ולהסתובב לבד להתעסק בדברים ממש שטחיים
זה לא דבר רע אתה רק צריך מנוחה.
שואל השאלה:
^^ שלא תבין
יש לי חברה נפלאה
אני יוצא עם חברים ויש לי בת זוג
לא חסר לי כלום, אני מדבר על הגיל והמיצוי
חאלס רוצה להיות ילד בן 19 בלי מחויבות
אבל אני עובד, עם אחריות מאוד גדולה על הכתפיים
כל מיני פרוייקטים שלקחתי
קיצור לא פשוט להתנער (תרתי משמע)
^^ שלא תבין
יש לי חברה נפלאה
אני יוצא עם חברים ויש לי בת זוג
לא חסר לי כלום, אני מדבר על הגיל והמיצוי
חאלס רוצה להיות ילד בן 19 בלי מחויבות
אבל אני עובד, עם אחריות מאוד גדולה על הכתפיים
כל מיני פרוייקטים שלקחתי
קיצור לא פשוט להתנער (תרתי משמע)
אנונימי
^ לא פשוט בכלל אבל אני חושב שזה משהו שהיית צריך לקחת בחשבון ברגע שהחלטת לקחת את זה ולהבין את המשמעויות של זה אם זה ממה שנשמע להתחיל קריירה/תואר בגיל מוקדם ולהיות בתפקידי מפתח בגיל מאוד צעיר או מה שזה לא יהיה.
לדעתי תחושות הפספוס תלווה אותך תמיד ואתה לא צריך לברוח מזה, כמו שכתבו פה לקבל את זה ולהבין שעשית את זה והקדשת חלק מאוד משמעותי מהחיים שלך להתקדמות שלך בתחום שאתה אוהב ובמשהו שאולי היה שווה לך יותר מלדפוק את הראש בתור מתבגר
אני חושב שאין צורך ברחמים עצמיים, לא יודע מה יעזור לך כדי להבין את זה פסיכולוג/מדיטציה אבל באופן אישי לדעתי אתה במקום שאתה צריך לקבל את האחריות ולשאת בתוצאות ולקבל שכן אתה לא זכית להיות כמו הרבה טיפשישעשרה אבל זכית לעשות דברים גדולים בגיל מאוד מאוד צעיר
לדעתי תחושות הפספוס תלווה אותך תמיד ואתה לא צריך לברוח מזה, כמו שכתבו פה לקבל את זה ולהבין שעשית את זה והקדשת חלק מאוד משמעותי מהחיים שלך להתקדמות שלך בתחום שאתה אוהב ובמשהו שאולי היה שווה לך יותר מלדפוק את הראש בתור מתבגר
אני חושב שאין צורך ברחמים עצמיים, לא יודע מה יעזור לך כדי להבין את זה פסיכולוג/מדיטציה אבל באופן אישי לדעתי אתה במקום שאתה צריך לקבל את האחריות ולשאת בתוצאות ולקבל שכן אתה לא זכית להיות כמו הרבה טיפשישעשרה אבל זכית לעשות דברים גדולים בגיל מאוד מאוד צעיר