ללכת למיונים למכינה הזו?

למה זה עדיף? בגלל הבדל של חודשים? זה ממש כלום, לא מורגש ואת כנראה תתחרטי על זה שלא הלכת על שנתית, המכינות השנתיות הרבה יותר איכותיות וזה הבדל של 3-4 חודשים שזה כלום.

תלכי למיונים, זה לעתיד שלך. את יכולה ללמוד ברכבת יהיה לך הרבה זמן. בכל מקרה, אם את הולכת למכינה רק בגל לה יום למודיעין אולי כדי לחשוב על בנושא הנושא שוב.

שואל השאלה:
טוב הלכתי למיונים אבל זה לא נשמע בשבילי בלי קשר לחופש זה לא נשמע משהו שאהנה ממנו ולא למדתי ברכבת כאילו גם אם הייתי רוצה לא הייתי מצליחה

כיף יהיה בטוח. אם גישה כזו לא יהיה כיף. תבואי בראש פתוח, תנסי חודש. לא אהבת? תוותרי ותלכי לעבוד או שתבני בבית/תצאי לחופשה עד הגיוס. תעדכני את צה"ל והם וקדימו לך את הגיוס. אבל אם לא תנסי את אולי תתחרטי בעתיד. ככה שאם תנסי, לפחות תדעי שניסית

שואל השאלה:
לא קשור עם "גישה כזו", זה לא משהו שמתאים לכולם והנה עובדה שבאתי לנסות ולשמוע מה זה וזה שלך היה כיף זה לא אומר שלאחרים גם יהיה כיף. ולרוב מי שהולך לשם סגור על זה ובעניין או עם התלבטויות מועטות. חוץ מזה שמכינה זו מסגרת מאוד נוקשה וכאילו בכל מקרה יש לי את צהל שזה אפילו יותר נוקשה ובדיוק יצאתי ממסגרת של 12 שנה אז לא עדיף לי כבר לנצל את הזמן הפנוי במקום להיות שוב פעם תחת דבר כזה? וזה לא עובד ככה, זה לא "תנסי חודש ומקסימום אם לא תאהבי אז תפרשי", מכינות זה יקר אחושרמוטה ועולה אלפי שקלים; עכשיו אין לנו בבית בעיה כלכלית או משהו חלילה, אבל לא חבל על הכסף?+ אם אני פורשת באמצע אני סתם נדפקת עם גיוס מרץ ואז ממש ישעמם לי עד אז כי רוב החברים שלי יתגייסו עד אז

זה כן קשור "עם גישה כזו". רואים בכל הניסוח של השאלה שלך שאת באה מההתחלה בגישה שלילית בלי לבדוק בכלל. זה שבאת לשמוע ולא אהבת לא אומר שזה לא מתאים לך. נתחיל מזה שאת לא יודעת באמת זה מכינה ומגלים מה זה באמת מכינה רק לאחר 3 חודשים. חוץ מזה הגיוני שמכונה אחת לא תתאים לך ואחרת כן. מי אמר לך שהייתי בכלל במכינה? עובדתית יהיה לך כיף כי יש שם אירועים כיפיים. זה לא אומר שכל השנה יהיה לך כיף. אבל שוב, כל עוד את עם גישה כזו גם אם מכינה מתאימה לך, לא יהיה לך טוב נטו בגלל הגישה.

לא נכון, דווקא רוב מי שהולך לשם לא סגור והולך בעקבות לחץ חברתי/של מדריכים. אני בטוח שלרוב המוחלט אם לא כולם עברה המחשבה לוותר על זה לפחות פעם אחת (בחצי שנה שנותרה בתיכון לפני המכינה). כפי שציינתי, הרוב המוחלט ובמיוחד בציבור הכללי לא יודעים מה זה מכינה (מעבר להגדרה המילולית ששמעת ביום פתוח ומהסביבה) עד שמגיעים לשם. במילים אחרות - חושבים שמכינה זה x ומגלים דברים אחרים.

לגבי מסגרת נוקשה זה תלוי מאוד במכינה אבל את צודקת ברעיון הכללי. נתחיל מזה שיש מכינות (בעיקר דתיות) שאין שם משמעת נוקשית הכלל והכול חופשי. אם זה משהו שמפריע לך אולי כדאי לך למצוא מקום לא נוקשה. מצד שני יש לזה יתרונות. שיצעקו עלייך בצבא את לא תבהלי בוודאות ותדעי שאת יכולה לעבור כל קושי שתתקלי בו. ככה שיהיה לך קשה, את תזכרי במסע של המכינה ותדעי שאת מסגולת לעבור את הקושי שמתמודד מולך בצבא ותשאלי את עצמך: "איך אני מתמודדת עם זה הכי טוב שאני יכולה? הרי אני יודעת שאני מסוגלת לזה, עברתי דברים קשים יותר".

בעוד שהחברים שלך יצטרכו להתרגל למשמעת את כבר תהיי מוכנה ותבואי הרבה יותר בוגרת. יתר על כן את תבואי עם כישורים שלשאר לא יהיה. בזמן שכולם ינסו להבין איפה הם נמצאים את תרימי אותם ותתקדמי מהר קדימה. את מקבלת,מזה כל כך הרבה דברים שלא תקבלי בשום מקום אחר וזה יכין אותך לחיים עצמם.

זה כן עובד בשיאה שכתבתי - תנסי חודש ותפרשי אם לא הלך (אם את מנסה, תנסי עם גישה טובה). מניסיון שלי לוקח ושל חברים לוקח בממוצע חודש להתרגל, ככה שחודש - חודש וחצי זה זמן אידאלי לבדוק אם זה מתאים לך או לא. לגבי התשלום, לא חבל על הכסף. נתחיל מזה שיש מכינות חינמיות, ויש מכינות זולות יותר (2500 לשנה/חצי שנה). דבר שני אך מכינה לא תדחה אותך בגלל עניין כספי. דבר שלישי, לא יחייבו אותך על חודשים שאת לא נמצאת שם ככה שאם את עוזבת אחרי חודש את לא משלמת מעבר לחודש שהיית שם. לא, לא חבל על הכסף. אם יילך לך טוב? אם זה כן מתאים לך בסוף? וכפי שכתבתי את לא תקועה את מרץ אלא עד דצמבר-ינואר. תודיעי לצבא ותחתמי וויתור והם יקדימו לך את הגיוס. גם המכינה תשלח בקשה באופן עצמאי להקדמת גיוס אבל זה לוקח זמן.

שואל השאלה:
בדקתי לפני, זה היה שלב שני של המיונים ככה שכבר שמעתי על השלב הראשון. חוץ מזה שבדרך נאבד לי אחד מהעגילים של זוג העגילים האהוב עליי אז ככה שזה מאוד לגיטימי לבוא בתחושה שלילית אחרי שטרגדיה כזו קורת. ותשמע, אני מכירה את עצמי יותר ממה שאתה מכיר אותי, תאמין לי. והמכינה הזו ספיציפית היא של חצי שנה ולא התמיינתי לעוד אחת חוץ ממנה ככה שזה מה יש. ובבקשה תפסיק לנסות לחנך אותי עם כל השיט הזה על "הגישה שלי", כי שוב- אני מכירה את עצמי, אני יודעת מה יתאים לי ומה לא ובדרכ אומרים את האמת לגבי הדברים שיהיו שם אוקיי? וזה לא נשמע כמו משהו שיתאים לי. בהפעלות שהיו ביום הפתוח נהנתי יותר מהחברה ומהאנשים שהיו ממש נחמדים (תתפלא, למרות הגישה שאיתה הגעתי), אבל הפעילויות שהעבירו סורי אבל דיי שעממו אותי. ונכון שזה לא שאני אסבול שם 24/7 ושיהיו רגעים שאהנה, אבל עובדתית יש כאלו שפורשים כלומר סימן שזה לא מתאים לכולם.
ותשמע, לא יודעת אם כתבתי את זה קודם- אבל אני כתבתי לפי מה שאני רואה אצל חברים שלי- אף אחד מהם לא יותר מידי מתלבט לגבי זה ולא לוחצים על אף אחד מהם ללכת לשם, אם כבר ההפך. וכמו שכתבתי, אין לי יותר מידי אפשרויות חוץ מהמכינה הזו ואני בכל מקרה פחות בקטע של מכינה דתית ובאמת הקונספט של המכינה שהתמיינתי אלייה היום נשמע מגניב כי זה כזה ערבים ויהודים מעורב וזה לא משהו שיש בכל מקום ככה שזה יכול להיות מעניין ועוד בונוס זה שזה חצי שנה ככה שאני לא אהיה לגמרי בפיגור עם הצבא, אלא אתגייס עם הקטנים של השנתון, אבל למרות הקונספט של המכינה שנשמע נחמד המסגרת עצמה נשמעת חונקת מידי. ולגבי הצבא כן, אולי אתה צודק- אבל האם אני באמת רוצה משהו שהוא פחות נוקשה מהצבא אבל בו זמנית גם מסגרת מחייבת בזמן שיש לי את האופצייה שלא?
ולא, מה זה "תחתמי וויתור?" אם אני אהיה מרוצה מהתפקיד שאקבל אני ממש לא מתכוונת לסכן את התפקיד שלי בשביל המכינה, חוץ מזה שזה גם לא נראה טוב אם אני עוזבת באמצע כאילו מבחינת הצבא וזה בעיקר כשהם בכל מקרה שמו לי קשיי הסתגלות מפגרים זה עוד יותר יחזק את הטענה שלהם. חוץ מזה לא ברור לי מה האינטרס שלך שאתה ככ מנסה לשכנע אותי ללכת למכינה ושזה דבר שמתאים לכולם...

אני לא שופט אותך ולא אמרתי ששה לא בסדר לבוא בגישה כזו. חבל לוותר על משהו שלא יהיה לך הזדמנות בכל החיים ללכת על זה. בכל מקרה רואים שאת בגישה שלילה מראש ונעולה עם בגישה הזו ולכן זו תגובתי האחרונה בנושא ואני לא אגיב כאן יותר, אין טעם להמשיך את הדיון. הנקודה שלי היא שלא תהיה לך עוד הזדמנות כזו בחיים וחבל שאת שוללת מבלי להכיר את זה, את לא באמת יודעת עם זה מתאים לך.

אני לא מנסה לחנך אותך אלא מציין עובדה. לא בא לך להקשיב? בעיה שלך בלבד. מצחיק שאת אומרת שאת יודעת מה מתאים לך בעוד שאת לא יודעת בכלל מה זה מכינה. קודם תדעי מה זה מכינה ורק אז תחליטי שזה לא מתאים לך. חוץ מזה דווקא במקומות כמו מכינות לומדים להכיר את עצמך באמת, ככה שיש הרבה תכונות טובות שקיימות אצלך ואת אפילו לא מכירה אותן וזה אחד היתרונות שלך המכינה שאת לומדת להכיר את עצמך ומגלה דברים שבכלל לא ידעת שקיימים אצלך.

לגבי ההפעלות את צודקת אבל זה לא באמת מה שעושים במכינה. באמת שאין לי מושג מה הסיבה האמיתית שככה נראה יום חשיפה, אבל הפואנטה שם זה יום שיהיה דיי כיף, מגבש כזה, להעביר את האנשים שיהיו איתך ולבוא לשאול שאלות. כל ההפעלות שעשו לך כמעט ולא יהיו במכינה עצמה כי זה לא סדר היום שם. סביר להניח שיהיו שם הפעלות בסגנון, אבל זה לא רוב היום. אם מבית מהאנשים והאווירה זה יתרון כן לסגור בגלל שזה באנשים שיהיו איתך וההפעלות לא יהיו.

בדרך כלל מי שפורש זה אנשים שלא באמת רצו להיות מההתחלה, זה באמת עניין של גישה. מי שלא רוצה לעבור תהליך לא ישרוד שם. יש *הרבה* אנשים שנמצאים שם למשל רק בשביל לקבל עוד יום סיירות. אנשים כאלו יפרשו בסופו של דבר. במכינות חצי שנתיות יש הרבה אנשים שנמצאים שם נטו בגלל שהגיוס שלהם מאוחר והם רוצים להעביר את הזמן. גם אנשים כאלו יפרושו. זו הסיבה העיקרית לפרישה של אנשים, שהם לא רצו להיות שם מההתחלה או שהם רצו בגלל סיבות לא נכונות. יש בודדים ממש ששה לא מתאים להם אבל בדרך כלל גם לזה יש סיבות ואי אפשר לדעת מבלי לדעת. בנוסף לצערי הרב יש מכינות שההתנהלות שלהן זוועה ומין הסתם במקרים כאלו באמת אין מה לחפש במכינה ואני מקווה שלא נפלת על מקום הזה.

סבבה, אבל שתדעי שרוב האנשים מתלבטים, ויותר מזה ההתלבטות האמיתי מגיעה עוד חודשיים. תחשבי על זה ככה: עכשיו כולל מלאים מוטיבציה וזה. בסוף זה יורד ואז מתחילים להתרגש ולפחד ואז מתבלטים. אולי באמת החבר'ה שלך ברית לא יתלבטו. אם את לא רוצה מכינה דתית ולא מוכנה לנזול ורק זה מה שיש ברור שעדיף לוותר כי אין לך מה לחפש שם אם את לא מוכנה לנסות, במקרה כזה חד משמעית עדיף לוותר ולהתגייס.

לגבי הפיגור -אם את לא רוצה ללכת למכינה אל תלכי, אבל רק שזה לא יהיה השיקול שלך, זו טעות שהמון עושים את זה ותאמיני לי שזה לא מרוגש בכלל! אני רואה בפרופיל שאת בת 17 אז נניח שאת הולכת למכינה אז את תתגייסי בגיל 18-19 שזה סבבה לגמרי מכיר הרבה שמתגייסים בגיל 21+ וזה בסדר. בסוף זה לא משנה אם תעשי תואר בגיל 23 או בגיל 24. את לא תרגישי את ההבדל אז שזה לא יפריע לך.

אם את לא רוצה להיות כרגע במקום מחייב זה לגיטימי וזה זכותך. שאמרתי לך לחתום וויתור אני לא מתכוון על התפקיד אלא על המכינה. אבל לא יחייב אותך להישאר במכינה ואת יכולה לעזוב בכל רגע ולחתום וויתור על המסלול והצבא יקדים לך את הגיוס. רק אם את מתקבלת תבדקי אם אפשר לעשות מכינה או לא. מכיר הרבה אנשים עם קשיי הסתגלות שעזבו מכינות זה לא משפיע בכלל.

למה אני כל כך ממסה לשכנע אותך? כי אני לא נגדל אלא לטובתך בלבד. אני יודע עד כמה את הולכת לפספס משהו כל כך מדהים וטוב שאת אפילו לא יודעת כמה זה טוב,ורוב האנשים לא יודעים את זה, וכואב לי הלב שתפספסי משהו שיכול לשנות לך את כל החיים. בגלל זה אני נלחם עלייך, כי באמת אכפת לי, וכואב לי הלב שאת מוותרת על זה בגלל הסיבות הלא הנכונות. יש לי הרבה ניסיון בנושא והייתי במקום שלך ואני לא רוצה שתעשי את הטעויות שלנו. אבל את צודקת, אי אפשר לשכנע אדם שלא מוכן להקשיב ובגלל,שכבר החלטת שמכינה לא בשבילך ואת נעולה בזה, אני מפסיק לנסות לתת נקודות למחשבה וכפי ולא אגיב יותר כאן, הורדתי התראות מהשאלה, שיהיה לך בהצלחה בכל בחירה שתבחרי.