אני יודעת שזה אנוכי אבל תגידו לי אם אתם מבינים אותי (הפרעות אכילה) תכנסו שניה

ואוו זה בדיוק נשמע כאילו אני כותבת את זה! אני כל כך כזאת אני גם באמת מבינה אותך אני פה תמיד. את יכולה לדבר איתי מתי שבא לך

אני גם הייתי במצב שלך ואני מבינה אותך
זה כאילו בא ממקום של"אבל אני גם רוצה להיות כמוהן לא משנה לי ההשלכות"

אני ממש ממש מבינה אותך
אומנם הייתי בתת משקל וגם באשפוז אבל באמת מניסיון , תמיד קנאתי בבנות שיותר רזות ממני
וזו הוכחה לכך שלא משנה באיזה משקל תהיי את תמיד תרצי להיות רזה יותר
שום אשפוז או תת משקל קיצוני לא יגרום לך להרגיש חולה מספיק
את מוזמנת תמיד לפרטי לדבר ולפרוק

היי יקרה,
שומעת בדברייך תחושת תסכול ובלבול רבה.. כתבת שהתחלת את תהליך ההחלמה לפני שהספיק לקרות משהו טוב מההפרעה. נשמע שאת מרגישה חצויה ומבולבלת, כאילו לפני שהספקת להגיע ליעד נאלצת לשנות כיוון. מניחה שלמרות היתרונות של ההחלמה עבורך, תחושת הפער מרחפת מעל וצובעת את הכל.. יכול להיות ממש מתיש לשאת את הרגשות המתנגשים האלה. תוהה אם יש אדם קרוב אותו תוכלי לשתף, ייתכן שזה יוכל להקל במעט מהסערה המתחוללת בפנים.. מזמינה אותך לשוחח גם איתנו. אני מתנדבת בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אנחנו מפעילים צ'אט אנונימי לחלוטין בו נוכל להקשיב ולנסות להבין ולתמוך, ואולי לחשוב על דרכי סיוע נוספות. אצרף קישור, אפשר להתחבר גם מהנייד. בואי, מחכים לך כשתרצי.
שלך, מתנדבת סה"ר.

אני חושבת שהרוב ככה כי בהפרעות אכילה יש משהו מאוד מאוד תחרותי, אצל חלק מהחולות באמת אומרים שמרוב שהרצון הזה שלהן חזק הן צריכות להגיע לקצה ורק אז לטפל בעצמן, אבל הבעיה עם זה היא שברגע שמגיעים לקצה לא תמיד אפשרי לצאת מזה וזה יכול להפוך לכרוני.

אני מבינה אותך
אני כן בתת משקל כרגע אבל רוב ההפרעה שלי הייתי במשקל תקין ותמיד הרגשתי רע עם עצמי
אני יכולה להגיד לך שההפרעת אכילה בחיים לא תיתן לך להרגיש חולה מספיק ותמיד את תרצי עוד ועוד, זה לא ישתנה אף פעם
עדיף פשוט להפסיק עם זה כמה שיותר מהר כי אין הרבה אופציות.
זה או: לחיות עם זה לנצח
או: למות
או: להחלים
זה אחד המניעים שלי לנסות להחלים כרגע.
ורק שתדעי שרק 6% מאנשים עם הפרעות אכילה הם בתת משקל