אני במצב שקשה לי להתמודד איתו, אפשר עצות? בתשובה אני אספר על המצב (סליחה שזה מגילה..)

שואל השאלה:
שכנעתי את אמא שלי להביא עוזרת, הבנו, אימי אדם שלא מסדר ולפי מילותיה: אם היא תגור לבד היא לא תעשה ספונג'ה בכלל אבל זה יהיה מצב סביר, ולדעת אני אחי ואבא שלי כן מבלגנים
בכללי אמא שלי מתעצבנת מהר, הבנו, העוזרת נִקתָ, ואמא רוצה שהבית יהיה נקי שבועיים, והיא רצת שיהיה סדר במוצרי המקלחת, היא אמרה לי לבוא לעזור, באתי, ולאחר שעשינו טיפה סדר אמא כזה "יואא אז סתם קניתי את זה ואת זה וזה!?!", אמא שלי אוהבת כסף גם, רציתי לסדר משהו שהיה רחוק ממני והייתי עם נעליים ובכל זאת נכנסתי לאמבטיה, והיא ממש התעצבנה עלי, היא לא מבינה שאפשר לנקות את זה אחרי, היא לא מבינה שעשיתי משהו שלא באמת הורס,(אתם לא חושבים שזה נכון? אני אסביר את דעתי, אם זה הלכלוך שברכוב הלך לנעליים בקלות אז למה לא שזה גם ירד בקלות גם או טיפונת השקעה) אז היא ממש התצבנה ולא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה, היא אומרת דברים בצורה שפוגעת בי, וזו התנהגות חדשה אצלה, ופשוט לא כיף לי איתה, והיא ממשיכה ללא סוף, היא חייבת להמשיך! ואז רציתי לעזוב שלא אהיה לידה, אז מתי שהלכה נעלתי את הדלת כדי לכבס את חזייתי והיא כזה "בואי נסיים עם זה" אני אומרת "אחרי שאכבס" היא "את מזלזלת בזמני" אני "את מזלזלת בזמני" היא "יש לי סדר במשימות שאני עושה" אני "לא כולם צריכים להתחשב בסדר שלך" היא עזבה אותי, אני כיבסתי, באמצע היא באה ואומרת "את עושה טיפטופים!!!" והלכה, רציתי לתלות את החזיה שלי והיא ישר קופצת, "אל תעשי את זה שם זה עושה עובש, תעשי את זה בחוץ, את עושה טיפטופים, זה לא טוב!! זה יעשה לשכנים טיפות" והיא התצבנה ממש ואני סידרתי, אני שמתי סמרטוט מתחת לחזיה שמתייבשת והיא היא ממשיכה להתעצבן, ממשיכה וממשיכה ואני לא מסוגלת ככה, אני לקחתי אוזניות ושמעתי מוזיקה, מתי שהייתי ככה היא ממשיכה לדבר, סליחה *לצעוק, ואני לא מסוגלת.
וכמובן מה שקראתם זה לא קרה רק הפעם זה קרה המון פעמים, היא רוצה מושלם, תמיד, אבל אני לא מושלמת, היא רוצה את זה בדיוק ואני נפגעת והיא נפגעת כי היא לוקחת את זה ללב כשזה לא כפי שהיא רצתה, ככה היא בעבודה, היא מנהלת והיא עושה שם את רוב העבודה ולא סומכת על אף אחד, אני פשוט רוצה לומר לה לסתום ופשוט להיעלם, אני מתעלמת ממנה, הקשר שלי ושלה שבור מאז כיתה ה, שהפסקתי להגיע לבית הספר, היא.. יש לי רגשות של שינאה רבה כלפיה, ואני מרגישה הקשר שלנו הוא toxic ואני לא רוצה לחיות איתה.
אין קללות בבית שלי, אין אלימות, יש לענות ללא כבוד לפעמים, ויש לצעוק.

מצב לא קל
ממליצה על לעבוד על תקשורת בניכן.
זה בסדר לצעוק ולהתעצבן,
תראי לה שאת רואה מה הדברים שמתסכלים אותה ותאמרי
אני לא מושלמת.
הבית זה בית שחיים בו, הוא לא מושלם.
חשוב שתוכלי לומר לה בסוף מריבה או כעס מה את הרגשת, מה את חושבת ולהקשיב גם לה.
זה לא קל, אני יודעת.
ובכלל, זה גם לא אמור לבוא ממך, אלא ממנה, אבל אין מה לעשות, לפעמים הדברים שונים.
בנוסף, ממליצה על זה שכולכם תעשו ביחד טבלת משימות לכל באי הבית

את מה שרציתי להגיד יהיה לי מאוד קשה לנסח ואני מצטערת שלא נתתי תשובה, אבל מקווה שמישהו אחר ידע לעשות את זה במילים שרציתי אבל נעצתי

לא כל כך יודעת איך לנסח את זה אבל תנסי לעשות את הכי טוב שאת יכולה איתה
כאילו שאם את רואה משהו שאת יודעת שיעצבן אותה? תנסי לתקן את זה
אני ממש לא אומרת שהבעיה בך, אבל אולי ככה היא רואה את זה מהצד שלה.
והכי חשוב שתנסי לדבר איתה על זה, בלי לצעוק או להתעצבן פשוט לשבת רק אתן ולדבר על מה שמפריע לך או לה.

ואוו תקשיבי ממש לא מצב קל אני מצטער שזה מה שאת עוברת נסי למצוא איתה איזה פשרה בכל מה שקשור לניקיון הבית פשוט