6 תשובות
לא. זה מבחן שבאים בוחנים שלא קשורים לבית ספר וזה משרד החינוך בודק.
הייתה לי עכשיו אחת
הייתה לי עכשיו אחת
שואל השאלה:
זה עם ציונים?
זה עם ציונים?
אנונימית
ברור.
זה מאוד משפיע על תעודת בגרות
זה מאוד משפיע על תעודת בגרות
בחינת הבגרות בישראל היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים.
תלמיד שעמד בהצלחה בתנאי הזכאות לתעודת בגרות מבחינת ציוניו בבחינות אלה מקבל תעודת בגרות מטעם משרד החינוך לאחר מכן.
בחינות בגרות נערכות במקצועות חובה ובנוסף נערכות בחינות בגרות במקצועות בחירה (הנקראים גם "מקצועות מורחבים" או "מקצועות מוגברים") הנחלקים למקצועות עיוניים ולמקצועות טכנולוגיים.
אגף הבחינות של משרד החינוך אחראי על ניהול מערך בחינות הבגרות. כתיבת בחינות בגרות במקצועות עיוניים נעשית בשיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד ובמקצועות טכנולוגיים עם מט"ח.
בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים: מועד קיץ שהוא המועד המרכזי ביותר ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות כולל מקצועות הבחירה (מכונה גם "תקופת הבגרויות") ומועד חורף שהוא מועד מצומצם יותר ונערכות בו בחינות במקצועות החובה בלבד. ניתן להיבחן בבחינות הבגרות בצורה אינטרנית של תלמידי תיכון או נבחני משנה בוגרי תיכון ובצורה אקסטרנית דרך שלוחת בחינות חיצונית מטעם משרד החינוך הפועלת ברחבי ישראל.
מערך בחינות הבגרות מקיף 25 מקצועות חובה ו־102 מקצועות בחירה, המתחלקים ל־44 מקצועות עיוניים לבחירה ו־58 מקצועות טכנולוגיים לבחירה. כמו כן, מתקיימים גם 24 מקצועות ייחודיים (קיבלו אישור מיוחד של משרד החינוך ונלמדים בבתי־ספר מסוימים). מתוך מקצועות הבחירה, 68 מקצועות הן ברמת 3 יחידות לימוד, 3 ברמת 4 יחידות לימוד ו־43 ברמת 5 יחידות לימוד. ב־12 מקצועות התקיימו בקיץ תשע"ג גם בחינות בגרות ממוחשבות.[1] במהלך הבגרות, ההיקף הלוגיסטי מכיל כ־2 מיליון מחברות בחינה. את הבחינות בודקים כ־4,000 מורים שקיבלו הדרכה מיוחדת, וכן כ־6,000 מעריכים, המתמקדים בבחינות בעל פה, בחינות מעבדה וכדומה.
ציון הגשה לבגרות
עריכה
ציון הגשה (הנקרא גם "מגן" בסלנג או "ציון שנתי") הוא ציון שניתן על ידי בית הספר שאיתו ניגש תלמיד התיכון לבחינת הבגרות, ציון ההגשה נועד לשקף את רמת ידיעותיו של התלמיד במקצוע לימוד מסוים, ולמנוע ציון מקרי בבחינת הבגרות והוא בדרך כלל מהווה הציון השנתי של התלמיד במקצוע. ציון ההגשה המקסימלי הוא 100. ניתן לשנות ציון הגשה עבור הגשה לאותו שאלון על ידי למידה מחודשת של המקצוע בהיקף של לפחות מחצית משעות הלימוד הנדרשות והיבחנות בבחינת מתכונת נוספת. ציון ההגשה מורכב בדרך כלל משקלול שבו ניתנים 70% לציונים בבחינות במהלך שנת הלימודים (ממוצע ציוני התעודה בשתי המחציות) ו־30% לציון בחינת המתכונת.
לציון ההגשה 3 מטרות:
להראות את רמת התלמיד בלימודיו בבית הספר.
להפחית סיכוי לכישלון בבחינה במידה עקב מתח והתרגשות התלמיד.
להכין את התלמיד לבחינת הבגרות על ידי בחינה דומה.
עבור תלמידי בתי ספר (אינטרנים), ציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית־ספרי (לרוב כממוצע) לשם חישוב הציון הסופי בשאלון ומחויב להיות בעל ציון הגשה כדי להיבחן, שמשמש בתעודת הבגרות. לעומתם, עבור נבחנים אקסטרניים ועבור נבחני משנה אינטרניים, ציון הבחינה הוא הציון הסופי בשאלון.
ציון הבגרות הסופי יחושב ברוב המקרים כממוצע של ציון ההגשה וציון הבחינה עצמה. במקרים בהם יש פער בית־ספרי גבוה בין ממוצע ציוני ההגשה לממוצע ציוני הבחינה משרד החינוך עשוי להפחית את משקלו של ציון המגן ל־30% או ל־10% (שקלול דיפרנציאלי).[25] עם זאת, אף פעם לא מבוטל לגמרי משקלו של ציון ההגשה, ולעולם לא מדובר במקרה של תלמיד בודד, אלא רק במקרה של הפרש או פער בית־ספרי.
ציון סופי בשאלון בגרות מעוגל כלפי מעלה אל השלם הקרוב. לדוגמה, אם הציון לאחר השקלול של התלמיד הוא 87.5 ציונו הסופי יהיה 88.
כדי להתמודד עם העובדה שלבית הספר יש אינטרס להעלות את ציוני ההגשה של תלמידיו שלא בצדק, ובכך להביא לרמת ציונים גבוהה יותר, נוקט משרד החינוך שיטות שונות, כגון שיטת השקלול הדיפרנציאלי שהוזכרה לעיל.
תהליך הבדיקה
עריכה
הבחינות נבדקות על ידי מעריך, מורה שמלמד את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגיש לבגרות במקצוע שהועסק לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. מעריך אינו יבדוק מחברת שנאספה מבית ספר בו מלמד, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, זאת באחריות משרד החינוך בתהליך מיון המחברות למעריכים, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה". הממוצע בין ההערכות הוא הציון הסופי בבחינה. אם הפער בין שני הציונים גדול מהרגיל (מספר שנקבע מראש בכללי משרד החינוך), מועברת הבחינה לבוחן שלישי מומחה בתחום (המכונה "מעריך בכיר"), אשר בודק אותה פעם שלישית והציון הסופי נקבע על פי בדיקתו. המחברת נבדקת על ידי המורה באמצעות מכוון המפרט את הדרישה מהנבחן בכל שאלה ואת הניקוד על כל חלק בשאלה, כולל הורדת ניקוד על טעויות מסוימות או פרטים שלא צוינו. הנבחן יכול לערער על ציון הבחינה עד 60 יום מתאריך קבלת הציון.
משרד החינוך מעביר את סריקת המחברות לבית הספר על מנת להגיש ערעור על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך. מחברות הבחינה מועברות לאחסון בארכיון מרכז הבדיקה של בחינות הבגרות לתקופה מוגדרת ומוגבלת. בתום תקופת האחסון, המחברות יועברו לגניזה ממשלתית לתקופה של שנתיים.[26]
באמצעות הטופס שממלא המשגיח בו מוצב הסידור של הנבחנים, נבדקת אפשרות להעתקה. במקרים בהם יש חשד להעתקה או עבירה על "טוהר הבחינות" הנבחן יהיה עלול לקבל "חשד" (במקרים מסוימים כל הנבחנים באותו חדר מקבלים "חשד"). במקרה כזה, אין אפשרות לגשת לבחינה נוספת לתקופה של עד 3 שנים,[27] אלא אם יוסר ה"חשד" על ידי ערעור בכתב.
במקרים מיוחדים ניתנים ציונים חריגים וההיבחנות אינה נחשבת:[28]
333 צ.מ (ציון מינימלי במתמטיקה, ציון בין 5 ו־14 בשאלון 003 במתמטיקה)
666 חסם (ציון נמוך מ־5 נקודות)
777 חשד להעתקה
888 מעוכב ציון
999 פסילה עקב העתקה
נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.
תלמיד שעמד בהצלחה בתנאי הזכאות לתעודת בגרות מבחינת ציוניו בבחינות אלה מקבל תעודת בגרות מטעם משרד החינוך לאחר מכן.
בחינות בגרות נערכות במקצועות חובה ובנוסף נערכות בחינות בגרות במקצועות בחירה (הנקראים גם "מקצועות מורחבים" או "מקצועות מוגברים") הנחלקים למקצועות עיוניים ולמקצועות טכנולוגיים.
אגף הבחינות של משרד החינוך אחראי על ניהול מערך בחינות הבגרות. כתיבת בחינות בגרות במקצועות עיוניים נעשית בשיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד ובמקצועות טכנולוגיים עם מט"ח.
בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים: מועד קיץ שהוא המועד המרכזי ביותר ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות כולל מקצועות הבחירה (מכונה גם "תקופת הבגרויות") ומועד חורף שהוא מועד מצומצם יותר ונערכות בו בחינות במקצועות החובה בלבד. ניתן להיבחן בבחינות הבגרות בצורה אינטרנית של תלמידי תיכון או נבחני משנה בוגרי תיכון ובצורה אקסטרנית דרך שלוחת בחינות חיצונית מטעם משרד החינוך הפועלת ברחבי ישראל.
מערך בחינות הבגרות מקיף 25 מקצועות חובה ו־102 מקצועות בחירה, המתחלקים ל־44 מקצועות עיוניים לבחירה ו־58 מקצועות טכנולוגיים לבחירה. כמו כן, מתקיימים גם 24 מקצועות ייחודיים (קיבלו אישור מיוחד של משרד החינוך ונלמדים בבתי־ספר מסוימים). מתוך מקצועות הבחירה, 68 מקצועות הן ברמת 3 יחידות לימוד, 3 ברמת 4 יחידות לימוד ו־43 ברמת 5 יחידות לימוד. ב־12 מקצועות התקיימו בקיץ תשע"ג גם בחינות בגרות ממוחשבות.[1] במהלך הבגרות, ההיקף הלוגיסטי מכיל כ־2 מיליון מחברות בחינה. את הבחינות בודקים כ־4,000 מורים שקיבלו הדרכה מיוחדת, וכן כ־6,000 מעריכים, המתמקדים בבחינות בעל פה, בחינות מעבדה וכדומה.
ציון הגשה לבגרות
עריכה
ציון הגשה (הנקרא גם "מגן" בסלנג או "ציון שנתי") הוא ציון שניתן על ידי בית הספר שאיתו ניגש תלמיד התיכון לבחינת הבגרות, ציון ההגשה נועד לשקף את רמת ידיעותיו של התלמיד במקצוע לימוד מסוים, ולמנוע ציון מקרי בבחינת הבגרות והוא בדרך כלל מהווה הציון השנתי של התלמיד במקצוע. ציון ההגשה המקסימלי הוא 100. ניתן לשנות ציון הגשה עבור הגשה לאותו שאלון על ידי למידה מחודשת של המקצוע בהיקף של לפחות מחצית משעות הלימוד הנדרשות והיבחנות בבחינת מתכונת נוספת. ציון ההגשה מורכב בדרך כלל משקלול שבו ניתנים 70% לציונים בבחינות במהלך שנת הלימודים (ממוצע ציוני התעודה בשתי המחציות) ו־30% לציון בחינת המתכונת.
לציון ההגשה 3 מטרות:
להראות את רמת התלמיד בלימודיו בבית הספר.
להפחית סיכוי לכישלון בבחינה במידה עקב מתח והתרגשות התלמיד.
להכין את התלמיד לבחינת הבגרות על ידי בחינה דומה.
עבור תלמידי בתי ספר (אינטרנים), ציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית־ספרי (לרוב כממוצע) לשם חישוב הציון הסופי בשאלון ומחויב להיות בעל ציון הגשה כדי להיבחן, שמשמש בתעודת הבגרות. לעומתם, עבור נבחנים אקסטרניים ועבור נבחני משנה אינטרניים, ציון הבחינה הוא הציון הסופי בשאלון.
ציון הבגרות הסופי יחושב ברוב המקרים כממוצע של ציון ההגשה וציון הבחינה עצמה. במקרים בהם יש פער בית־ספרי גבוה בין ממוצע ציוני ההגשה לממוצע ציוני הבחינה משרד החינוך עשוי להפחית את משקלו של ציון המגן ל־30% או ל־10% (שקלול דיפרנציאלי).[25] עם זאת, אף פעם לא מבוטל לגמרי משקלו של ציון ההגשה, ולעולם לא מדובר במקרה של תלמיד בודד, אלא רק במקרה של הפרש או פער בית־ספרי.
ציון סופי בשאלון בגרות מעוגל כלפי מעלה אל השלם הקרוב. לדוגמה, אם הציון לאחר השקלול של התלמיד הוא 87.5 ציונו הסופי יהיה 88.
כדי להתמודד עם העובדה שלבית הספר יש אינטרס להעלות את ציוני ההגשה של תלמידיו שלא בצדק, ובכך להביא לרמת ציונים גבוהה יותר, נוקט משרד החינוך שיטות שונות, כגון שיטת השקלול הדיפרנציאלי שהוזכרה לעיל.
תהליך הבדיקה
עריכה
הבחינות נבדקות על ידי מעריך, מורה שמלמד את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגיש לבגרות במקצוע שהועסק לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. מעריך אינו יבדוק מחברת שנאספה מבית ספר בו מלמד, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, זאת באחריות משרד החינוך בתהליך מיון המחברות למעריכים, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה". הממוצע בין ההערכות הוא הציון הסופי בבחינה. אם הפער בין שני הציונים גדול מהרגיל (מספר שנקבע מראש בכללי משרד החינוך), מועברת הבחינה לבוחן שלישי מומחה בתחום (המכונה "מעריך בכיר"), אשר בודק אותה פעם שלישית והציון הסופי נקבע על פי בדיקתו. המחברת נבדקת על ידי המורה באמצעות מכוון המפרט את הדרישה מהנבחן בכל שאלה ואת הניקוד על כל חלק בשאלה, כולל הורדת ניקוד על טעויות מסוימות או פרטים שלא צוינו. הנבחן יכול לערער על ציון הבחינה עד 60 יום מתאריך קבלת הציון.
משרד החינוך מעביר את סריקת המחברות לבית הספר על מנת להגיש ערעור על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך. מחברות הבחינה מועברות לאחסון בארכיון מרכז הבדיקה של בחינות הבגרות לתקופה מוגדרת ומוגבלת. בתום תקופת האחסון, המחברות יועברו לגניזה ממשלתית לתקופה של שנתיים.[26]
באמצעות הטופס שממלא המשגיח בו מוצב הסידור של הנבחנים, נבדקת אפשרות להעתקה. במקרים בהם יש חשד להעתקה או עבירה על "טוהר הבחינות" הנבחן יהיה עלול לקבל "חשד" (במקרים מסוימים כל הנבחנים באותו חדר מקבלים "חשד"). במקרה כזה, אין אפשרות לגשת לבחינה נוספת לתקופה של עד 3 שנים,[27] אלא אם יוסר ה"חשד" על ידי ערעור בכתב.
במקרים מיוחדים ניתנים ציונים חריגים וההיבחנות אינה נחשבת:[28]
333 צ.מ (ציון מינימלי במתמטיקה, ציון בין 5 ו־14 בשאלון 003 במתמטיקה)
666 חסם (ציון נמוך מ־5 נקודות)
777 חשד להעתקה
888 מעוכב ציון
999 פסילה עקב העתקה
נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.
נהלים וטוהר הבחינות
עריכה
טוהר הבחינות מגדיר את התנהגות הנבחן במהלך הבחינה שמירה על כללי אתיקה והתנהגות נאותה בשעת הבחינה באופן שלא יפריע את מהלכה ואת עבודת הנבחנים האחרים, ובפרט עבודה עצמית במהלך הבחינה והימנעות מהכנסת אמצעי תקשורת וסיכומים לחדר הבחינה, כדי שתשקף את ידיעותיו של הנבחן בצורה הטובה ביותר. בין היתר, כללי ההיבחנות כוללים:
אין להיעזר באף אדם נוסף.
אין לשוחח עם אחרים.
אין להשתמש במכשירים אלקטרוניים (כאלה המשמשים לקשר או להשמעת מדיה). בבחינה באנגלית, בה קיים פרק בהבנת הנשמע, לרוב נעשה שימוש במקלט רדיו עבור חלק זה בזמן קבוע בבחינה, חצי שעה לאחר תחילתה, לרוב בית הספר יהיה אחראי על השמת מקלט רדיו בכל כיתה בה נערכת הבחינה, אך בבחינות מסוימות באנגלית מותרת הכנסת מקלט רדיו לתדרי am ו־fm, אך לא מכשירי הקלטה (כמו נגן mp3).
אין להעביר פתקים.
אין להשתמש בספרים, ברשימות ובאמצעי עזר נוספים, פרט לאמצעי העזר המותרים בשימוש.
העישון אסור בחדרי הבחינות ובין כותלי המוסד שבו מתקיימות הבחינות.
הכנסת כלי נשק או מכשירי קשר לחדר הבחינה אסורה, גם לנבחנים המשרתים בכוחות הביטחון.
משרד החינוך יוכל לנקוט צעדים משמעתיים נגד נבחן שנמצא אשם בהפרת טוהר הבחינות:[19]
פסילת הבחינה והשעיית הזכאות לתעודה עד להיבחנות חוזרת באותו מקצוע.
השעיית האפשרות להיבחנות חוזרת למספר קצוב של מועדים, עד 3 שנים.
השעיית הנבחן מהיבחנות בכל המקצועות שנותרו לו לפרק זמן של עד 3 שנים.
ביטול כל הבחינות שבהן הספיק הנבחן להיבחן או חלקן.
העברת העניין לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד החינוך או למשטרה, על פי חומרת המקרה, כפי שתראה לנכון ועדת טוהר הבחינות.
איתור עבירה על טוהר הבחינות יוכל להתבצע במהלך הבחינה על ידי המשגיח או על ידי המעריך, בזיהוי של סימנים חשודים, כגון: פתרון ללא דרך, טעות זהה אצל שני נבחנים, נוסח זהה של תשובה. זאת גם על ידי סדר מקומות הישיבה שמתועד בדו"ח המשגיח.
בנוסף, קיימת החל מ־2014 חלוקה של בתי הספר לשלוש קטגוריות: ירוק, צהוב ואדום בהתאם לסטטיסטיקות שנאספו לגבי עבירות על טוהר הבחינות ובהתאם משרד החינוך מעניק ומפקיע סמכויות לעצמאות בניהול מערך הבחינות המנוהל בבית הספר.[20]
עריכה
טוהר הבחינות מגדיר את התנהגות הנבחן במהלך הבחינה שמירה על כללי אתיקה והתנהגות נאותה בשעת הבחינה באופן שלא יפריע את מהלכה ואת עבודת הנבחנים האחרים, ובפרט עבודה עצמית במהלך הבחינה והימנעות מהכנסת אמצעי תקשורת וסיכומים לחדר הבחינה, כדי שתשקף את ידיעותיו של הנבחן בצורה הטובה ביותר. בין היתר, כללי ההיבחנות כוללים:
אין להיעזר באף אדם נוסף.
אין לשוחח עם אחרים.
אין להשתמש במכשירים אלקטרוניים (כאלה המשמשים לקשר או להשמעת מדיה). בבחינה באנגלית, בה קיים פרק בהבנת הנשמע, לרוב נעשה שימוש במקלט רדיו עבור חלק זה בזמן קבוע בבחינה, חצי שעה לאחר תחילתה, לרוב בית הספר יהיה אחראי על השמת מקלט רדיו בכל כיתה בה נערכת הבחינה, אך בבחינות מסוימות באנגלית מותרת הכנסת מקלט רדיו לתדרי am ו־fm, אך לא מכשירי הקלטה (כמו נגן mp3).
אין להעביר פתקים.
אין להשתמש בספרים, ברשימות ובאמצעי עזר נוספים, פרט לאמצעי העזר המותרים בשימוש.
העישון אסור בחדרי הבחינות ובין כותלי המוסד שבו מתקיימות הבחינות.
הכנסת כלי נשק או מכשירי קשר לחדר הבחינה אסורה, גם לנבחנים המשרתים בכוחות הביטחון.
משרד החינוך יוכל לנקוט צעדים משמעתיים נגד נבחן שנמצא אשם בהפרת טוהר הבחינות:[19]
פסילת הבחינה והשעיית הזכאות לתעודה עד להיבחנות חוזרת באותו מקצוע.
השעיית האפשרות להיבחנות חוזרת למספר קצוב של מועדים, עד 3 שנים.
השעיית הנבחן מהיבחנות בכל המקצועות שנותרו לו לפרק זמן של עד 3 שנים.
ביטול כל הבחינות שבהן הספיק הנבחן להיבחן או חלקן.
העברת העניין לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד החינוך או למשטרה, על פי חומרת המקרה, כפי שתראה לנכון ועדת טוהר הבחינות.
איתור עבירה על טוהר הבחינות יוכל להתבצע במהלך הבחינה על ידי המשגיח או על ידי המעריך, בזיהוי של סימנים חשודים, כגון: פתרון ללא דרך, טעות זהה אצל שני נבחנים, נוסח זהה של תשובה. זאת גם על ידי סדר מקומות הישיבה שמתועד בדו"ח המשגיח.
בנוסף, קיימת החל מ־2014 חלוקה של בתי הספר לשלוש קטגוריות: ירוק, צהוב ואדום בהתאם לסטטיסטיקות שנאספו לגבי עבירות על טוהר הבחינות ובהתאם משרד החינוך מעניק ומפקיע סמכויות לעצמאות בניהול מערך הבחינות המנוהל בבית הספר.[20]
בגרות זה מבחן ענק על מה שלמדת ב12 שנים האחרונות.