6 תשובות
מתכונת, מבחן שהוא לפני הבגרות
כן
כן
חייב לעשות אותו
מבחן מגן = מבחן מתכונת. הוא המבחן שמהווה הכי הרבה אחוזים מהציון הכללי, והוא נועד "להגן" עלייך מציון רע בבגרות, כמובן בתנאי שתקבלי בו ציון טוב.
זה חובה לעשות אותו, הוא בדר"כ שווה 30% מהציון הסופי
זה חובה לעשות אותו, הוא בדר"כ שווה 30% מהציון הסופי
מבחן שאחוז מהציון שלו ילך למגן וכן חייב
שואל השאלה:
,
,
אנונימית
ציון הגשה לבגרות
עריכה
ציון הגשה (הנקרא גם "מגן" בסלנג או "ציון שנתי") הוא ציון שניתן על ידי בית הספר שאיתו ניגש תלמיד התיכון לבחינת הבגרות, ציון ההגשה נועד לשקף את רמת ידיעותיו של התלמיד במקצוע לימוד מסוים, ולמנוע ציון מקרי בבחינת הבגרות והוא בדרך כלל מהווה הציון השנתי של התלמיד במקצוע. ציון ההגשה המקסימלי הוא 100. ניתן לשנות ציון הגשה עבור הגשה לאותו שאלון על ידי למידה מחודשת של המקצוע בהיקף של לפחות מחצית משעות הלימוד הנדרשות והיבחנות בבחינת מתכונת נוספת. ציון ההגשה מורכב בדרך כלל משקלול שבו ניתנים 70% לציונים בבחינות במהלך שנת הלימודים (ממוצע ציוני התעודה בשתי המחציות) ו־30% לציון בחינת המתכונת.
לציון ההגשה 3 מטרות:
להראות את רמת התלמיד בלימודיו בבית הספר.
להפחית סיכוי לכישלון בבחינה במידה עקב מתח והתרגשות התלמיד.
להכין את התלמיד לבחינת הבגרות על ידי בחינה דומה.
עבור תלמידי בתי ספר (אינטרנים), ציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית־ספרי (לרוב כממוצע) לשם חישוב הציון הסופי בשאלון ומחויב להיות בעל ציון הגשה כדי להיבחן, שמשמש בתעודת הבגרות. לעומתם, עבור נבחנים אקסטרניים ועבור נבחני משנה אינטרניים, ציון הבחינה הוא הציון הסופי בשאלון.
ציון הבגרות הסופי יחושב ברוב המקרים כממוצע של ציון ההגשה וציון הבחינה עצמה. במקרים בהם יש פער בית־ספרי גבוה בין ממוצע ציוני ההגשה לממוצע ציוני הבחינה משרד החינוך עשוי להפחית את משקלו של ציון המגן ל־30% או ל־10% (שקלול דיפרנציאלי).[25] עם זאת, אף פעם לא מבוטל לגמרי משקלו של ציון ההגשה, ולעולם לא מדובר במקרה של תלמיד בודד, אלא רק במקרה של הפרש או פער בית־ספרי.
ציון סופי בשאלון בגרות מעוגל כלפי מעלה אל השלם הקרוב. לדוגמה, אם הציון לאחר השקלול של התלמיד הוא 87.5 ציונו הסופי יהיה 88.
כדי להתמודד עם העובדה שלבית הספר יש אינטרס להעלות את ציוני ההגשה של תלמידיו שלא בצדק, ובכך להביא לרמת ציונים גבוהה יותר, נוקט משרד החינוך שיטות שונות, כגון שיטת השקלול הדיפרנציאלי שהוזכרה לעיל.
תהליך הבדיקה
עריכה
הבחינות נבדקות על ידי מעריך, מורה שמלמד את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגיש לבגרות במקצוע שהועסק לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. מעריך אינו יבדוק מחברת שנאספה מבית ספר בו מלמד, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, זאת באחריות משרד החינוך בתהליך מיון המחברות למעריכים, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה". הממוצע בין ההערכות הוא הציון הסופי בבחינה. אם הפער בין שני הציונים גדול מהרגיל (מספר שנקבע מראש בכללי משרד החינוך), מועברת הבחינה לבוחן שלישי מומחה בתחום (המכונה "מעריך בכיר"), אשר בודק אותה פעם שלישית והציון הסופי נקבע על פי בדיקתו. המחברת נבדקת על ידי המורה באמצעות מכוון המפרט את הדרישה מהנבחן בכל שאלה ואת הניקוד על כל חלק בשאלה, כולל הורדת ניקוד על טעויות מסוימות או פרטים שלא צוינו. הנבחן יכול לערער על ציון הבחינה עד 60 יום מתאריך קבלת הציון.
משרד החינוך מעביר את סריקת המחברות לבית הספר על מנת להגיש ערעור על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך. מחברות הבחינה מועברות לאחסון בארכיון מרכז הבדיקה של בחינות הבגרות לתקופה מוגדרת ומוגבלת. בתום תקופת האחסון, המחברות יועברו לגניזה ממשלתית לתקופה של שנתיים.[26]
באמצעות הטופס שממלא המשגיח בו מוצב הסידור של הנבחנים, נבדקת אפשרות להעתקה. במקרים בהם יש חשד להעתקה או עבירה על "טוהר הבחינות" הנבחן יהיה עלול לקבל "חשד" (במקרים מסוימים כל הנבחנים באותו חדר מקבלים "חשד"). במקרה כזה, אין אפשרות לגשת לבחינה נוספת לתקופה של עד 3 שנים,[27] אלא אם יוסר ה"חשד" על ידי ערעור בכתב.
במקרים מיוחדים ניתנים ציונים חריגים וההיבחנות אינה נחשבת:[28]
333 צ.מ (ציון מינימלי במתמטיקה, ציון בין 5 ו־14 בשאלון 003 במתמטיקה)
666 חסם (ציון נמוך מ־5 נקודות)
777 חשד להעתקה
888 מעוכב ציון
999 פסילה עקב העתקה
נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.
עריכה
ציון הגשה (הנקרא גם "מגן" בסלנג או "ציון שנתי") הוא ציון שניתן על ידי בית הספר שאיתו ניגש תלמיד התיכון לבחינת הבגרות, ציון ההגשה נועד לשקף את רמת ידיעותיו של התלמיד במקצוע לימוד מסוים, ולמנוע ציון מקרי בבחינת הבגרות והוא בדרך כלל מהווה הציון השנתי של התלמיד במקצוע. ציון ההגשה המקסימלי הוא 100. ניתן לשנות ציון הגשה עבור הגשה לאותו שאלון על ידי למידה מחודשת של המקצוע בהיקף של לפחות מחצית משעות הלימוד הנדרשות והיבחנות בבחינת מתכונת נוספת. ציון ההגשה מורכב בדרך כלל משקלול שבו ניתנים 70% לציונים בבחינות במהלך שנת הלימודים (ממוצע ציוני התעודה בשתי המחציות) ו־30% לציון בחינת המתכונת.
לציון ההגשה 3 מטרות:
להראות את רמת התלמיד בלימודיו בבית הספר.
להפחית סיכוי לכישלון בבחינה במידה עקב מתח והתרגשות התלמיד.
להכין את התלמיד לבחינת הבגרות על ידי בחינה דומה.
עבור תלמידי בתי ספר (אינטרנים), ציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית־ספרי (לרוב כממוצע) לשם חישוב הציון הסופי בשאלון ומחויב להיות בעל ציון הגשה כדי להיבחן, שמשמש בתעודת הבגרות. לעומתם, עבור נבחנים אקסטרניים ועבור נבחני משנה אינטרניים, ציון הבחינה הוא הציון הסופי בשאלון.
ציון הבגרות הסופי יחושב ברוב המקרים כממוצע של ציון ההגשה וציון הבחינה עצמה. במקרים בהם יש פער בית־ספרי גבוה בין ממוצע ציוני ההגשה לממוצע ציוני הבחינה משרד החינוך עשוי להפחית את משקלו של ציון המגן ל־30% או ל־10% (שקלול דיפרנציאלי).[25] עם זאת, אף פעם לא מבוטל לגמרי משקלו של ציון ההגשה, ולעולם לא מדובר במקרה של תלמיד בודד, אלא רק במקרה של הפרש או פער בית־ספרי.
ציון סופי בשאלון בגרות מעוגל כלפי מעלה אל השלם הקרוב. לדוגמה, אם הציון לאחר השקלול של התלמיד הוא 87.5 ציונו הסופי יהיה 88.
כדי להתמודד עם העובדה שלבית הספר יש אינטרס להעלות את ציוני ההגשה של תלמידיו שלא בצדק, ובכך להביא לרמת ציונים גבוהה יותר, נוקט משרד החינוך שיטות שונות, כגון שיטת השקלול הדיפרנציאלי שהוזכרה לעיל.
תהליך הבדיקה
עריכה
הבחינות נבדקות על ידי מעריך, מורה שמלמד את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגיש לבגרות במקצוע שהועסק לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. מעריך אינו יבדוק מחברת שנאספה מבית ספר בו מלמד, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, זאת באחריות משרד החינוך בתהליך מיון המחברות למעריכים, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה". הממוצע בין ההערכות הוא הציון הסופי בבחינה. אם הפער בין שני הציונים גדול מהרגיל (מספר שנקבע מראש בכללי משרד החינוך), מועברת הבחינה לבוחן שלישי מומחה בתחום (המכונה "מעריך בכיר"), אשר בודק אותה פעם שלישית והציון הסופי נקבע על פי בדיקתו. המחברת נבדקת על ידי המורה באמצעות מכוון המפרט את הדרישה מהנבחן בכל שאלה ואת הניקוד על כל חלק בשאלה, כולל הורדת ניקוד על טעויות מסוימות או פרטים שלא צוינו. הנבחן יכול לערער על ציון הבחינה עד 60 יום מתאריך קבלת הציון.
משרד החינוך מעביר את סריקת המחברות לבית הספר על מנת להגיש ערעור על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך. מחברות הבחינה מועברות לאחסון בארכיון מרכז הבדיקה של בחינות הבגרות לתקופה מוגדרת ומוגבלת. בתום תקופת האחסון, המחברות יועברו לגניזה ממשלתית לתקופה של שנתיים.[26]
באמצעות הטופס שממלא המשגיח בו מוצב הסידור של הנבחנים, נבדקת אפשרות להעתקה. במקרים בהם יש חשד להעתקה או עבירה על "טוהר הבחינות" הנבחן יהיה עלול לקבל "חשד" (במקרים מסוימים כל הנבחנים באותו חדר מקבלים "חשד"). במקרה כזה, אין אפשרות לגשת לבחינה נוספת לתקופה של עד 3 שנים,[27] אלא אם יוסר ה"חשד" על ידי ערעור בכתב.
במקרים מיוחדים ניתנים ציונים חריגים וההיבחנות אינה נחשבת:[28]
333 צ.מ (ציון מינימלי במתמטיקה, ציון בין 5 ו־14 בשאלון 003 במתמטיקה)
666 חסם (ציון נמוך מ־5 נקודות)
777 חשד להעתקה
888 מעוכב ציון
999 פסילה עקב העתקה
נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.