למה המון חיילים רוצים רק לברוח מהצבא?

חרא כזה אבל כן יש צחוקים

האוכל,התנאים,התקופה המעצבנת הזו שהם מרגישים שאין להם ככ חופש וכו

אחותי בצבא מתוך מה שאני יודעת שהיא עוברת זה לא פשוט האוכל בצבא נוראי והיחס קשוח ויש אנשים מגעגעים למשפחה ושקשה להם אפשר להבין למה אף כמעט לא אוהב להיות בצבא ויש כאלה שאוהבים אבל כולם בעיקר נילחצים מזה..

שואל השאלה:
נו גם לי חרא בבית ספר, אין לי חופש ואני בתקופת בגרויות ומבחנים עמוסה ומזעזעת ומחרידה
אני לא הולכת לבית ספר? אני מתבכיינת?
לא. זו תקופה וגם היא תעבור.. באמת לפעמים חיילים מגזימים בתגובות שלהם..
אני לא מכלילה את כןלם, יש חיילים שבאמת עובר עליהם דברים נפשיים אבל לרוב, הם סתם מפונקים.

הצבא הרבה פעמים היא מערכת לא קלה להרבה חיילים,יש חיילים שיש להם המון קשיים בבית או הם בעצמם סובלים מהרבה דברים והצבא לא בהכרח נותן להם את הצרכים שהם זקוקים להם. הרבה חיילים סובלים מיחס לא הוגן,שכר נמוך שלא תמיד מספיק לחיילים לסיים את החודש והרבה מאד פעמים גם יש מצב שאתה נמצא עם אנשים לא טובים מפקדים שמחפשים על קטנות,תפקיד שלא טוב לך בו ושאתה מחפש עזרה,מחפש לצאת משם מאד קשה לעשות את זה לרוב הצבא פועל רק לפי הצרכים שלו ולא רואה את העזרה שחיילים צריכים. גם מבחינה רפואית נכון שיש הרבה פעמים שחיילים עושים הצגות אבל גם הרבה פעמים לא מקבלים מענה רפואי הולם ומגיעים למצבים מאד לא פשוטים שחיילים לא מקבלים טיפול ומזלזלים בהם

שואל השאלה:
^היי, אני תלמידת רפואה מרחיבה ל10 יחל
מסיימת 3 פעמים בשבוע ב19:00
ובימים שאין לי רפואה אני מסיימת בחמש..
חוץ מבשישי שזה ב12..
אני גם גרה רחוק מהבית ספר אני לוקחת אוטובוס גדול, יורדת במרכזית ולוקחת מיניבוס לבית שלי..
אז גם אין צורך להשוות

הצבא הוא גוף קשה מאוד

זה מאוד תלוי לאן תגיעי, יש תפקידים שבאמת סובלים בהם כי ממש נטחנים שם, רואים בית פעם בשבועיים במקרה הטוב, עבודה קשה משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב המאוחרות ולפעמים גם בלילה, תנאים לקויים באוכל, מגורים ורפואה ואטימות של המפקדים ושל המערכת בכללי כלפי חיילים במצבים בריאותיים או נפשיים קשים ועל כל זה מקבלים משכורת שהיא הרבה פחות מהמינימום (ברמה שמעבודה כזאת באזרחות היית יכולה להרוויח פי איזה 6 יותר ולעבוד הרבה פחות קשה), ומאידך יש את התפקידים הקלים והנוחים שעושים בהם שעות קצרות בבסיסים קרובים לבית אבל נדיר מאוד לקבל אותם בלי איזו מצוקה כלכלית חמורה בבית או מצב נפשי חמור. גם יומיות לא נוצץ דרך אגב, כל יום לעלות על מדי א' שהם לא כאלה נוחים, לנסוע שעות הלוך חזור כל יום בתחב"צ ולהגיע לבסיס כשכולם באווירה של לעוף משם כמה שיותר מהר והרבה פחות קל להתחבר לאנשים מאשר בבסיס סגור כי האחווה בבסיס פתוח פחות טובה, שלא לדבר על זה שעם התפקיד שלך משעמם זה בכלל ישחק אותך. אבל זה תלוי בבן אדם, יש כאלה שיומיות דווקא עושה להם טוב.
יש גם המון כללי דיגום שקשה לעמוד בכולם ועם הפז"ם אנשים כבר פחות שמים עליהם, בעיקר לגברים שמצפים מהם להסתובב כל הזמן בלי שיער וזקן אחרת הם יקבלו דו"ח אם שוטר צבאי יתפוס אותם ויקבלו ריתוק או משהו.
צבא זה קשה אין מה לעשות, ברור שבתור מלש"בית זה יישמע לך כמו קייטנה, חכי שתגיעי למערכת.

בבית ספר את יושבת בכיתה ולומדת וחורשת, בצבא את בתנאים חרא, אוכל נורא חולדות במטבחים שזה כבר מסוכן,
כל יום לנסוע לבסיס וזה לא בהכרח חמש דקות נסיעה זה להתמודד עם תחבצ שלא מדוייקת להיות משש בסוקר על הרגליים עד חמש שבע