בנות ובנים שהיה להם הפרעות אכילה

הייתי לא במצב קיצוני, זה בא והלך, וכן היה לי מאוד קשה לאכול גם כשרציתי לא היה לי שום רעב או חשק לאכול והייתי אוכלת קצת ומקיאה, היה כיף לראות את הבטן השטוחה והפנים היותר רזות אבל הרגשתי לא אני. ולי לפחות זה הרגיש לא כיף, כי הבנתי שלא משנה מה לא אצליח לרצות את עצמי וגם בכמה קילו יותר/פחות אני לא אתרצה אז זה כבר לא משנה..

שואל השאלה:
וואו הלב איתך.
לגבי הלבלוע הרגשת חנק?

לא זכור לי

האמת שהתחיל לי לא הכי בכוונה הירידה במשקל זה היה בגלל דאון אחרי פרידה אם זה גם מדבר אליך

מוזמנת לשאול עוד מה שבא לך בפרטי

זה מתחיל מדיאטה רגילה ואז מורידים את זה ואת זה ועוד משהו (אני בכלל נהפכתי לטבעונית כי הורדתי כל דבר) והגעתי למצב שהתזונה שלי זה רק ירקות ופירות ואז קולטים שקורה משהו,
אף פעם לא תיכננתי לעצור, אף פעם לא רציתי לעצור, לא היה לי יעד מסוים למשקל זה היה פשוט לרדת כמה שיותר והאמת אחרי כמה זמן המשקל כבר לא עיניין זה היה פשוט רצון להיעלם מהעולם והיעלם פיזית ונפשית ,תמיד הרגשתי חוסר אונים אבל הדחקתי את זה שזה קשור להפרעת אכילה, לרוב לא היה לי חשק לאכול משהו מסוים כי זה הרגיש לי לא מציאותי שאני יאכל דברים כאלה,
רשמתי כעבר כי אני מאחורי זה התעלפתי והתאשפזתי לתקופה... וזהו זה מרגיש לי כמו חלום רע ומודה שאני אחרי זה (למרות שיש תקופות שזה חוזר אבל בחיים זה לא יחזור בעוצמות כמו פעם)

שואל השאלה:
תודה רבה ^^

שואל השאלה:
ואנונימית אני מניחה שהיה לך קשה, אלו דברים לא קלים בכלל .

לא יודע אתחיל לי כמו דיאטה הפסקתי לאכול פשוט הייתי אוכל פעם בימויים והרגשתי טוב עם עצמי ואס הכלתי פעם בשלוש ואז פעם בארבע ופשוט קרסתי אז חזרתי לאכול והיום יש ימים שאני לא אוכל זה גורם לי להרגיש טוב ולא לא היה לי קשה אף פעם לאכול או לבלוע אבל הרגשתי רע עם עצמי