מי שסיים תיכון או מסיים השנה

גם כשתסיימי את התיכון תוכלי לשמור על קשר עם החברים, נכון שזו מעטפת אבל צריך להתקדם בחיים אי אפשר להישאר במקום אחד כל החיים.
למעשה כל החיים אנחנו במסגרת, גם עבודה זו סוג של מסגרת, צבא, הכל.

מבין אותך זה מה שקרה לי ולכן הלכתי להמשך לימודים, אבל אל תדאגי גם בצבא את נמצאת בתוך מסגרת, ואת צריכה להבין שאת כבר לא ילדה את בחורה, יש לך אחריות כבר.

אחרי בית ספר לא קשה במיוחד, יש לך צבא וזה גם שגרה ומערכת כלשהי, אחרי הצבא באמת יהיה קשה

מבינה אותך, נזרקתי לחיים ואני מאוד לחוצה מזה
אבל אני עדיין בקשר עם כל החברים למרות שכל אחד עושה משהו אחר ואני תכף מתגייסת ואכיר אפילו עוד חברים שיהיו איתי ביום יום
הכל יהיה בסדר:)

שואל השאלה:
כל מה שכתבתם נכון אבל זה פשוט מפחיד אותי
וכן למרות שיהיה לי מסגרת אחרת היא בכלל לא אותו דבר ואחרי שאתה רגיל למשהו במשך כל כך הרבה זמן זה פשוט לא יהיה לי קל לעבור למסגרת אחרת

לומדים להתמודד עם זה לאט לאט, אין מה לעשות. גם לי מרגיש מוזר פתאום לסיים בית ספר ו"להיזרק" לחיים העצמאיים, נכון שהצבא בתכל'ס מעניק לך מסגרת אבל כמו שאמרת זה לא אותו דבר וזה כבר זמן שצריך לחשוב על העתיד וכו', אחרת זה סתם זמן שמתבזבז, וגם הצבא בשונה מבית ספר זו יותר כמו שגרת עבודה שחוזרת על עצמה, לפחות בבית ספר כל יום הייתי לומד משהו חדש, בצבא פחות.
זה לא פשוט אבל מסתדרים.
לגבי חברים, אני אישית לא שמרתי על קשר עם החברים מהתיכון אבל זה בגלל שספציפית לא כזה התחברתי אליהם, כמובן שזה אפשרי לשמור על קשר בכל מצב ולהיפגש מדי פעם עם מספיק רצון.. ותמיד אפשר להכיר חברים חדשים בצבא, אין מה לדאוג מזה. בהצלחה!