מה אתם עושים כשאתם ממש ממש נפגעים?

נסגרים

מתבודדת ושומעת שירים

הולכת לחדר ובוכה מלא
עד שאני נרגעת וחוזרת

הולך לחדר שלי ומעביר כמה שעות לבד ברחמים עצמיים

כועסים על אותו פוגע

מסתגרת בשירותים

בוכה הרבה ושומעת שירים דיכאוניים

בורחת לפינה השקטה שלי לכמה ימים עד שזה יעבור לי

ממשיכה הלאה כי לא משעמם לי מספיק בשביל להתמסכן

כשזה קורה באותו רגע אני פשוט שותקת ולוקחת את הטלפון כי ברגע שאני אדבר על זה או אחשוב על זה אני פשוט אבכה אני לא יכולה לעשות כלום באותו רגע

בוכה/מסתגרת
כועסת על מי שפגע בי

מנסה להגיד משהו ציני כדי להראות שאני לא נעלבתי ואז בבית/בחדר לבכןת את חיי

כועס על הפוגע

שותקת

בוכה וחושבת מה לעשות

בוכה

ממשיך הלאה

אוכל גלידה

בוכה ואם יש אפשרות אז מצמצמת מגע עם אותו אדם

הולך לחדר ובוהה בארון הגרביים

בדרך כלל אני לא לוקחת ללב ושמה פס אבל אם כאילו נפגעתי ולא הצלחתי לשים פס אני שמה את השיר האהוב עליי בלופ לוקחת אוכל לניחום ושוקעת בלימודים

נהיית צינית

נכנס לדיכאון

אני פשוט לא נפגע

בוכה

מסתגרת לבד ובוכה

בוכה עם שירים עצובים

בטלפון ואומרת לעצמי שזה עוד משהו שהייתי צריכה לעבור ושזה יעבור

ממשיכה בחיי כדי שאנשים לא יראו שנפגעתי.
ולרוב אני לא נפגעת.
אבל אם כן (כי אני בת אנוש בסופו של דבר)
אז מחכה שיסתיים היום ואהיה בבית להתעצבן לבד

רואה סרט

מענג את עצמי או חושב על פיתרון לבעיה

בטיק טוק

מנסה להיות סרקסתית כלפי מי שפגע בי

לבד בוכה ושמה שירים
ואז מתעצבנת על הבן אדם והוא מחוק אצלי עד סוף החיים שלו ושלי

בגדול אני עכשיו לא נפגעת אבל לפני שנתיים וחצי הייתה ממש מתעצבנת ומסבירה להם למה זה לא נעים ואז היו קוראים לי בכיינית אז הפסקתי ועכשיו אני לא נפגעת בכלל וקוראת לאנשים שבוכים בסרטים בכיינים כי אני באמת לא מבינה איך אפשר לבכות מדבר כזה אה וכשהייתי בכיתה ד אני זוכרת שהייתי רבה עם בנות מהכיתה שלי ופשוט הייתי נעלבת ורצה לשירותים ובוכה ואז חברה שלי הייתה באה ואומרת לי שהיא יודעת שאני כאן ומצחיקה אוצי וזה הזיכרון הכי טוב שיש לי מהילדות ;)
וכן אני יודעת שלאף אחד לא אכפת אבל רציתי לשתף תמודדו

בןכה

נא, אני נפגעת לעתים ממש ממש ממש רחוקות סו. או מתעלמת ממה שאני מרגישה או עושה את המ*ת למי שפגע בי

מתחילה לבכות

בחדר בוכה עם שירים:)

באותו רגע? משתתקת ובוהה בבן אדם במבט עצבני
אחרכך? ממשיכה להסתכל עליו באותו מבט עד שעובר לי או עד שהוא מתנצל

שומעת שירים וכותבת

בוכה לתוך הכרית ונרגעת ורואה סרטונים מצחיקים או סדרות שאני חולה עליהן

מראה כאילו לא קרה כלום/עצבנות ובבית אם אני חייבת אני בוכה לבד, תכלס אני תמיד מדחיקה רגשות

מסתגרת בחדר עם גלידה שומעת מוזיקה או רואה סידרה ובוכה

שותקת

תאמת? הכי טוב לשמוע שירים.

בוכה

מתקשר לחבר הכי טוב שלי ומספר לו את המקרה כבדיחה ואנחנו פשוט צוחקים על זה וזה נשכח

עצבנית על אותו מי שפגע בי ומתחילה מריבה,
חולשה שחשפת יכולה להשתמש נגדך

אני לא אבל כשאני נפגע אני פשוט ממשיך בחיים או משחק עם חברים בשביל להעביר תמחשבה

שקט, בחדר. תלוי מי פוגע בי.

כלום

בהתחלה בוכה, אח''כ מדברת עם אנשים בוואטסאפ, צופה אולי בסרטון מעניין ביוטיוב ואומרת לעצמי שהבכי בגלל אותו פוגע היה מיותר ושהוא לא שווה את הדמעות שלי. להיפך, ההתעסקות בו מיותרת, הוא כל-כך לא מעניין אותי שלא אכפת לי מה הוא אומר.
מנסה להשתפר בזה מפעם לפעם.
בעתיד החלק של הבכי יעלם. אז זה באמת יהיה סימן שלא היה לי אכפת בכלל ממנו ומדבריו.

כלום
כבר התרגלתי לזה.

בוכה
ואז חושבת על דרך לנקום

בוכה לכרית,מרביצה לכרית, רואה סדרות מצחיקות והכי חשובב גלידהה