אם בהחייאת מכשירים יש לתינוק דופק ויש נשימה וצריך להשאיר נתיב אוויר פתוח איך עושים את זה בתינוק? כי במבוגר זה בול עץ

מצח סנטר

גם,משכיבים על הצד בשביל לא לסכן נתיב אוויר
(שלא תהיה אספיקציה מאספירציה)
ומנטרים כל שניה את מצב הנשימה והדופק של התינוק לראות ששום דבר לא משתנה

מניחים חפץ מתחת לשכמות. במצב כזה פתחנו נתיב אוויר בשיטה שנקראת "מבט לשמיים"
לילד ולמבוגר נפתח בשיטת "מצח-סנטר" בה נטה את ראשו אחורה ונבליט את הסנטר.

החפץ שאנו מניחים בתינוק לא יהיה ענק מידי וגם לא קטן מידי. לאחר השמת החפץ צריך להיווצר מצב כמו במצח סנטר כאשר הסנטר טיפה בולט החוצה והראש אחורה. ההבדל בין "מבט לשמיים" לבין "מצח-סנטר" הוא ש"מבט לשמיים" יותר עדין, בכל זאת תינוקות..