4 תשובות
מציעה לך לדבר איתה על טיפול, זאת לא בושה.
זה יכול ככ לעזור
זה יכול ככ לעזור
הי, ראיתי את הפוסט שלך, את מתארת התמודדות מאוד לא פשוטה, טוב שאת משתפת ולא שומרת את הכול בפנים. בת כמה את? האם היא נמצאת בטיפול? האם יש מישהו מהמשפחה שאת יכולה לדבר איתו על זה?
אני מזמינה אותך לדבר איתנו כאן בצ'ט, בווטסאפ, במייל או באינסטגרם. כמו כן אפשר לדבר איתנו דרך הצ'ט של עמותת עלם בכתובת: https://www.yelem.org.il/, הצ'ט פעיל בימי ראשון עד רביעי בין 20:00-24:00 וניתן לשוחח בו באנונימיות עם מתנדבים.
אנה
מתנדבת בעלם דיגיטל - יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
ווטסאפ: 054-9424062
מייל : [email protected]
אינסטגרם: elem.digital
אני מזמינה אותך לדבר איתנו כאן בצ'ט, בווטסאפ, במייל או באינסטגרם. כמו כן אפשר לדבר איתנו דרך הצ'ט של עמותת עלם בכתובת: https://www.yelem.org.il/, הצ'ט פעיל בימי ראשון עד רביעי בין 20:00-24:00 וניתן לשוחח בו באנונימיות עם מתנדבים.
אנה
מתנדבת בעלם דיגיטל - יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
ווטסאפ: 054-9424062
מייל : [email protected]
אינסטגרם: elem.digital
היי אנונימית יקרה,
שומעת שההתמודדות של אמא שלך עם דיכאון מותירה אותך עם תחושת מעוקה.
יכולה לתאר לעצמי את כובד תחושת האחריות שאת מרגישה שמונחת לך על הכתפיים, והאכזבה שעולה בך כשאת משתדלת לגייס כוחות נפש לעודד אותה אך מרגישה שזה היה מאמץ שלא הועיל...
מניחה שהצער שלה "מדבק", וכשאת רואה אותה במצב חסר האונים הזה גם בך מתעוררת תחושת אובדן עצות וכאב שמכביד לשאת.
אם הבנתי נכון, נראה שבראשך מתרוצצים תסריטים מעוררי חרדה מהתדרדרות במצבה הנפשי, את חוששת שלאט לאט תאבדי אותה כאמא מבחינה תפקודית...
משערת שאת אולי אפילו חוששת מסיטואציה שבה היא חלילה תפגע בעצמה, ותאבדי אותה גם במישור הזה.
יכולה להבין שלחשוב על זה מעורר תחושת חוסר אונים מאיימת ומטלטלת את מקומך הבטוח.
להרגיש מתוסכלת ממצבה של אימך לא אומר שאת חלילה לא טובה מספיק או חסרת אמפטיה, זה רק אומר שאת יכולה רק לעודד, בזמן שהיא צריכה עזרה מקצועית על מנת לצאת מהדיכאון.
כדאי לנסות להציע לה לפנות לאיש מקצוע, ואולי גם לספר על החוויה בבית לאיש מקצוע שאת סומכת עליו- למורה, ליועצת...
אפשר גם למבוגר אחראי אחר במשפחה שאת מרגישה שיכול לנהל איתה שיחה בגובה העיניים או להקשיב לך.
יקרה, יכולה להבין שאת מרגישה מותשת וחרדה מהנורא מכל, נראה שגם בעיקר את מרגישה שאת לבד מול ההתמודדות הנפשית המורכבת הזו. אך אינך חייבת לעבור זאת לבד.
לעמותת "אנוש" יש את מרכזי מיל"ם- מרכז יעוץ למשפחות מתמודדי נפש, שבו אפשר לקבל תמיכה רגשית ומענה לכל השאלות שמעסיקות אותך.
https://www.enosh.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%9d/
ישנם גם מרכזי יה"ל של "איכות בשיקום", שמציעים תמיכה דומה-
http://eychut.org.il/yahel
בנוסף, אם תרגישי שזה מתאים לך, אני מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית ונטולת שיפוטיות שבמרחב שהוא כולו מוקדש לך ולמה שעובר עליך, בקצב שלך וכמה שנכון לך לשתף.
אנחנו מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
שומעת שההתמודדות של אמא שלך עם דיכאון מותירה אותך עם תחושת מעוקה.
יכולה לתאר לעצמי את כובד תחושת האחריות שאת מרגישה שמונחת לך על הכתפיים, והאכזבה שעולה בך כשאת משתדלת לגייס כוחות נפש לעודד אותה אך מרגישה שזה היה מאמץ שלא הועיל...
מניחה שהצער שלה "מדבק", וכשאת רואה אותה במצב חסר האונים הזה גם בך מתעוררת תחושת אובדן עצות וכאב שמכביד לשאת.
אם הבנתי נכון, נראה שבראשך מתרוצצים תסריטים מעוררי חרדה מהתדרדרות במצבה הנפשי, את חוששת שלאט לאט תאבדי אותה כאמא מבחינה תפקודית...
משערת שאת אולי אפילו חוששת מסיטואציה שבה היא חלילה תפגע בעצמה, ותאבדי אותה גם במישור הזה.
יכולה להבין שלחשוב על זה מעורר תחושת חוסר אונים מאיימת ומטלטלת את מקומך הבטוח.
להרגיש מתוסכלת ממצבה של אימך לא אומר שאת חלילה לא טובה מספיק או חסרת אמפטיה, זה רק אומר שאת יכולה רק לעודד, בזמן שהיא צריכה עזרה מקצועית על מנת לצאת מהדיכאון.
כדאי לנסות להציע לה לפנות לאיש מקצוע, ואולי גם לספר על החוויה בבית לאיש מקצוע שאת סומכת עליו- למורה, ליועצת...
אפשר גם למבוגר אחראי אחר במשפחה שאת מרגישה שיכול לנהל איתה שיחה בגובה העיניים או להקשיב לך.
יקרה, יכולה להבין שאת מרגישה מותשת וחרדה מהנורא מכל, נראה שגם בעיקר את מרגישה שאת לבד מול ההתמודדות הנפשית המורכבת הזו. אך אינך חייבת לעבור זאת לבד.
לעמותת "אנוש" יש את מרכזי מיל"ם- מרכז יעוץ למשפחות מתמודדי נפש, שבו אפשר לקבל תמיכה רגשית ומענה לכל השאלות שמעסיקות אותך.
https://www.enosh.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%9d/
ישנם גם מרכזי יה"ל של "איכות בשיקום", שמציעים תמיכה דומה-
http://eychut.org.il/yahel
בנוסף, אם תרגישי שזה מתאים לך, אני מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית ונטולת שיפוטיות שבמרחב שהוא כולו מוקדש לך ולמה שעובר עליך, בקצב שלך וכמה שנכון לך לשתף.
אנחנו מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
תדברי איתה על זה זה כבר ישפר לה קצת את המצב רוח