מה זה מיטונימיה בספרות?

אמצעי ספרותי המחליף מושג במושג אחר הקרוב אליו בזמן או במקום.
בשיר עטור מצחך הכותב רושם "חלוקך הורוד צמרירי ורך" וכאן נעשה שימוש במטונימיה כאשר הוא מתאר את אהובתו באמצעות הבגד שלה.

מֶטונימיה (מיוונית: - מט-אונימיה -"החלפת שם", "שימוש בשם אחר במקום השם המקורי", והפועל - - מט-אונומאזין) היא אמצעי פיגורטיבי הממחיש מושג או גורם באמצעות החלפתו בגורם אחר הקרוב אליו בזמן או במקום או כסמל. התוצאה היא ביטוי שאינו הגיוני כפשוטו, אך מובן בקלות בשל הסמיכות בין הגורמים. לדוגמה, בביטוי "הבית הלבן הודיע ש...", מחליף המושג "הבית הלבן" (במשמעות הפשוטה: מבנה פיזי, שאינו יכול לדבר) את המושג "דוברו של הנשיא" (או "אנשים הנמצאים בסביבתו של הנשיא"), הקשור אליו בקשר של קרבה פיזית והגיונית.
במטונימיה, בניגוד למטפורה, לא מתבצעת העברה של תכונות בין שני הגורמים (אין אנו אומרים שדובר הבית הלבן - דובר הנשיא, הוא בעל תכונות הדומות לבית הלבן) אלא רק נוצר קישור אסוציאטיבי בין שני הגורמים, המאפשר לנו לראות אחד כמייצג את האחר. דוגמאות דומות הן "הקרמלין" במקום השלטון הרוסי או הסובייטי, "השער הנשגב" במקום השלטון העות'מאני, "קה ד'אורסה" (שם הרחוב) במקום "משרד החוץ של צרפת".

אמצעי פיגורטיבי הקרוב למטונימיה (או הנחשב למקרה פרטי שלה[1]) הוא הסינקדוכה, שבה הקשר בין שני הגורמים הוא כקשר בין חלק לשלם, בין הספציפי לכללי, או בין החומר לחפץ

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%94