תשובה אחת
יוזמתו של בן-גוריון לפרק את מטה הפלמ"ח נועדה להשיג שלושה יעדים:
1. להעניק לצה"ל מבנה היררכי.
2. להגביר את תהליך מקצועיותו.
3. להשלים את ניתוקו של צה"ל ממוקדי-כוח במערכת הביטחונית של החברה היישובית, שהיו למוקדי-כוח באופוזיציה לשלטון בתקופת עיצובה של המדינה.
הביוגרף של בן-גוריון מ' בר-זוהר מעריך את המניעים של בן-גוריון לפרק את הפלמ"ח:
בן-גוריון פעל [לפירוק המחתרות והפלמ"ח] מתוך אותם שני שיקולים בסיסיים, גם הוא הודרך לא במעט מהשיקול הפוליטי: למנוע ממפלגה יריבה [מפ"ם] שליטה מכרעת בכוחות העילית של הצבא.
אולם האשמותיהם של אנשי מפ"ם, כי בן-גוריון פעל נגד הפלמ"ח בעיקר מתוך שיקול מפלגתי, הן נטולות יסוד. כמי שגילם את הממלכתיות הישראלית, ידע בן-גוריון כי הוא חייב לפרק את כל הצבאות הפרטיים...
במדינה מסודרת לא היה מקום לשום צבא בעל זיקה פוליטית.
מבחינה זו ניתן לראות את חיסול אצ"ל, לח"י ופלמ"ח כצדדים של אותו מטבע, כתחנות בדרך לצבא ממלכתי ואחיד.
1. להעניק לצה"ל מבנה היררכי.
2. להגביר את תהליך מקצועיותו.
3. להשלים את ניתוקו של צה"ל ממוקדי-כוח במערכת הביטחונית של החברה היישובית, שהיו למוקדי-כוח באופוזיציה לשלטון בתקופת עיצובה של המדינה.
הביוגרף של בן-גוריון מ' בר-זוהר מעריך את המניעים של בן-גוריון לפרק את הפלמ"ח:
בן-גוריון פעל [לפירוק המחתרות והפלמ"ח] מתוך אותם שני שיקולים בסיסיים, גם הוא הודרך לא במעט מהשיקול הפוליטי: למנוע ממפלגה יריבה [מפ"ם] שליטה מכרעת בכוחות העילית של הצבא.
אולם האשמותיהם של אנשי מפ"ם, כי בן-גוריון פעל נגד הפלמ"ח בעיקר מתוך שיקול מפלגתי, הן נטולות יסוד. כמי שגילם את הממלכתיות הישראלית, ידע בן-גוריון כי הוא חייב לפרק את כל הצבאות הפרטיים...
במדינה מסודרת לא היה מקום לשום צבא בעל זיקה פוליטית.
מבחינה זו ניתן לראות את חיסול אצ"ל, לח"י ופלמ"ח כצדדים של אותו מטבע, כתחנות בדרך לצבא ממלכתי ואחיד.