אתם חושבים שהיא תסלח לי, אי פעם?

לתחילה, יש לי בעיות עצבים, כן?
אז אני וחברה שלי קבענו להיפגש, אמרתי לה לאסוף אותי מהבית שלי.
עכשיו אני וההורים שלי רבנו, וכשאני אומרת רבנו אני אומרת שכל הארוחה הם לא הפסיקו לצעוק עלי, ואני צברתי וצברתי זעם והתאפקתי לא לצעוק בחזרה.
כשהיא הגיעה הייתי במצב של כעס רציני, הייתי ברעדות, וראיתי שחור.
לפני שאמשיך אני רוצה להגיד קודם שבתחילת הפאקינג קשר אמרתי לה כמה פעמים, שאם אני נראית כועסת, ואין לי חשק לדבר
פשוט לעזוס אותי או לשתוק ולתת לי להירגע, סבבה?
וכשהיא הגיעה אני הייתי כועסת מאוד ולא חשבתי צלול ואמרתי לה שאין לי חשק לדבר עכשיו ועוד כמה דקות יעבור לי, ושתהיה בשקט רגע.
אבל היא המשיכה לדחוף לנדנד ולהגיד לה מה לא בסדר ואני מבינה שהיא רק דאגה אבל לא הייתי במצב לדבר עכשיו,
ואז פשוט התעצבני, וצעקתי עליה כמו פסיכית, וקיללתי אותה ואמרתי דברים שאני לא מתכוונת אליהם בכלל והייתי מזעזעת, כשהיא התחילה לבכות הבנתי כמה אני מטומטמת.
אני לא יודעת מה לעשות, אמרתי לה לעזוב אותי, יכולתי לראות כמה היא הייתה בהלם ממני ואני שונאת את עצמי על זה.