לא משנה מה אני עושה וכמה, שניה אחת אני מסדרת את החדר שלי היא מתחילה לי בנאומים שאני לא מסדרת את הבית ולא עוזרת בכלום וכבר אין לי כח להתווכח איתה באמת שאני עייפה ממנה את כל העצבים מהלחץ שלה היא מוציאה עליי ופשוט נמאס לי, אח שלי הקטן (בן12) באמת לא עושה כלום וזה בסדר אבל אני שניה אחת הלכתי לסדר את החדר אני לא עושה כלום. והיום בבוקר עזרתי לה להכין עוגיות, אחרי בית ספר עוד שהייתי חצי גמורה.