דתיים, על מי חל הפסוק "ואהבת לרעך כמוך - אני ה' " ?

הרשבם אומר "אם רעך אם טוב הוא אבל אם הוא רשע כדכתיב יראת ה' שנאת רע"

אהבתי שזה מאוד ספציפי. אולי אתה בחינוך חרדי קיבלת מסרים שמי ששונא חרדים לא נכלל במצוות ואהבת, אבל אני קיבלתי מסר שונה. תאהב כל אחד, לא משנה מה. אין שום סיבה שתשנא מישהו

שואל השאלה:
^ גם על מי ששונא את התורה ואת החרדים?

כולם

כול אדם מישראל, חוץ מהמסית לעבודה זרה

קודם כל כדאי לעיין במקורות עצמם ולא להביא שיחות כאילו הם מקור עצמו.

אז ככה, גם על פי התניא יש מקום לשנאה כלפי אפיקורסים, הוא לא יכול לקבל את המקורות האלה:

וְ"לֹא אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים" וגו' אֶלָּא עַל הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא רֵישׁ פרק ט"ז דְּשַׁבָּת" (תניא, סוף פרק לב).

על כל מי שנחשב 'רעך'
זכור לי שיש מקור שאומר שאוייב השם אינו רעך אבל אני לא זוכר אותו

^ הרבה, למשל אבות דרבי נתן טז, ה. כל המקורות האלה מבוססים על תהילים קלט, כא-כב.

שואל השאלה:
כלומר,
אתאיסטים "קיצונים"?
הם אויבי השם?
האתאיסטים שמפריע להם שיש תורה ונטפלים לחרדים ונלחמים בהם בכוח?

^כן
לא אחד שכזה כי כך חונך ןתינוק שנשבה, אלא ממש אוייב השם

רק על מי שהולך בדרך ה' יתברך:

"הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).


"ושנאת הבריות - כיצד?
מלמד שלא יכווין אדם לומר "אהוב את החכמים ושנא את התלמידים, אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ", אלא אהוב את כולם, ושנא את האפיקורסין והמסיתים ומדיחין, וכן המסורות.
וכן דוד אמר (תהלים קלט, כא-כב) "משנאיך, ה' אשנא, ובתקוממיך - אתקוטט? - תכלית שנאה שנאתים - לאויבים היו לי" (אבות דרבי נתן טז, ה).


אין סמכות לאף אחד לחלוק על המקורות האלה כי אלנ מקורות קדמונים ונם מגובים ע"י תנ"ך.


-, תקראי את זה טוב: יש טעם למצות אהבת ישראל: לאהוב את מי שהולך בדרך ה' יתברך, לכן הגיוני למה לא לאוהב את מי שלא הולך בדרכו.

ומי שאוהב את ה' - ישנא את אלה ששונאים אותו ושומרי מצוותיו.