19 תשובות
אני חילונית ויש כאילו יסודי עד כיתה ו וכיתה ז עד ט זה חטיבה וכיתה י עד יב זה תיכון ואז כאילו צבא וזה
שואל השאלה:
^ואיזה שנתון זה מכינה קדם צבאית (מי שהולך) וכמה זמן זה?
^ואיזה שנתון זה מכינה קדם צבאית (מי שהולך) וכמה זמן זה?
אנונימי
שואל השאלה:
גם אצל החילונים לימודי בגרויות זה מכיתה ז עד יב?
גם אצל החילונים לימודי בגרויות זה מכיתה ז עד יב?
אנונימי
שואל השאלה:
תודה לכם
תודה לכם
אנונימי
אני חילונית ואצלנו פשוט מכיתה א' עד יב' לומדים בנים ובנות ביחד
אחר כך מתגייסים ואחרי הצבא בדרך כלל הולכים ללמוד ואז מתחתנים אבל זה לא אותו מסלול אצל כולם
אחר כך מתגייסים ואחרי הצבא בדרך כלל הולכים ללמוד ואז מתחתנים אבל זה לא אותו מסלול אצל כולם
שואל השאלה:
שירות הצבאי כמה שנים/ זמן זה?
כאילו לפי מה זה נקבע?
וכמה שנים לומדים באקדמיה/ אוניברסיטה
שירות הצבאי כמה שנים/ זמן זה?
כאילו לפי מה זה נקבע?
וכמה שנים לומדים באקדמיה/ אוניברסיטה
אנונימי
אה אתם לא יודעים על שירות צבאי אפילו? גברים שנתיים ו8 חודשים ונשים שנתיים
אנונימית
שואל השאלה:
וואלה מעניין נשים זה פחות
גם אלה שעושות שירות לאומי זה אותו דבר?
וכמה שנים זה מילואים? וכל כמה זמן צריך לבוא לעשות מילואים?
וואלה מעניין נשים זה פחות
גם אלה שעושות שירות לאומי זה אותו דבר?
וכמה שנים זה מילואים? וכל כמה זמן צריך לבוא לעשות מילואים?
אנונימי
שואל השאלה:
^לזה התכוונתי, עד איזה גיל זה וכל כמה זמן?
כולם חייבים לעשות מילואים?
^לזה התכוונתי, עד איזה גיל זה וכל כמה זמן?
כולם חייבים לעשות מילואים?
אנונימי
שואל השאלה:
^ולגבי שירות לאומי זה גם שנתיים?
^ולגבי שירות לאומי זה גם שנתיים?
אנונימי
שואל השאלה:
^מה בעצם ההבדל בין זה לשירות צבאי? הרי גם בצבא רובם לא משרתות בקרבי
בגלל שזה פשוט מעורב רק?
^מה בעצם ההבדל בין זה לשירות צבאי? הרי גם בצבא רובם לא משרתות בקרבי
בגלל שזה פשוט מעורב רק?
אנונימי
אין לי מושג איך אצל דתיים, אצל החילונים מכיתה א' עד ו' נחשב יסודי, מז' עד ט' חטיבה ומי' עד י"ב תיכון.
בנוגע למילואים, רוב התפקידים היום לא מצריכים מילואים, שחרור ממילואים לרוב יקרה באזור גיל 40.
ומילואים זה יכול להיות יותר מכמה ימים כל כמה זמן כמו שכתבו, אותי הביאו לשבועיים ויש אחרים שמביאים גם לשבועות וחודשים (מכיר אישית כאלה)
בנוגע למילואים, רוב התפקידים היום לא מצריכים מילואים, שחרור ממילואים לרוב יקרה באזור גיל 40.
ומילואים זה יכול להיות יותר מכמה ימים כל כמה זמן כמו שכתבו, אותי הביאו לשבועיים ויש אחרים שמביאים גם לשבועות וחודשים (מכיר אישית כאלה)
שואל השאלה:
^גם אנשים נשואים עוזבים את הבית לכמה ימים ואפי' שבועות?
^גם אנשים נשואים עוזבים את הבית לכמה ימים ואפי' שבועות?
אנונימי
כמו שהראשונה אמרה ואני דתייה
אנונימית
אצל חילונים:
גן, גן חובה, בית ספר יסודי, חטיבה, תיכון. בית ספר יסודי זה כיתה א' עד ו'. חטיבה זה כיתה ז' עד ט'. תיכון זה כיתה י' עד י"ב. יש בתי ספר שהם רק חטיבה, יש רק תיכון ויש גם וגם. מכיתה י' לומדים לבגרות.
במהלך כיתה י"א (מבחינת גיל מדובר בשיעור ג' בישיבה קטנה) כולם (גם דתיים) הולכים ללשכת גיוס לעשות צו ראשון. אצלכם בדרך כלל בשלב הזה מעבירים לצה"ל שאתם חרדים ואת רובכם לא מזמנים בהנחה שאתם לומדים, במקום מסודר. בנות משרתות 1.8 חודשים בנים 2.8. יש תפקידים שמאריכים את השירות. ואז הולכים לאוניברסיטה/קןרסים/עבודה.
במהלך י"ב (השנה האחרונה, שיעור דק בישיבה קטנה) חלק הולכים למכינות קדם צבאיות או שנת שירות. מבחינת שנתון, מדובר בשכבת הגיל של שיעור א' בישיבה גבוהה. רוב החילונים שהולכים למכינות הולכים לשנה אחת בלבד, חלקם עושים שנה וחצי (מדובר בלא יותר מ-40 ופירגנתי) ויש מכינות חצי שנתיות. בנוסף, יש גם עתודה, שזה ללמוד מקצוע על חשבון הצבא ואז להתגייס בתפקיד שלמדת, ויש גם י"ג י"ד שזה הנדסה. יש גם בתי ספר של חיל האוויר, שהתלמידים שם נחשבים שוחרים.
*המסלול זהה לבנים ובנות
דתיים:
מתחילים בגן דתי/בית ספר דתי או תלמוד תורה, בדיוק כמו אצלכם, רק עם חינוך שונה. (לא מעורב!) בכיתה ט', בזמן שהחבר'ה שלכם נכנסים לישיבה קטנה, בציבור הדתי הבחורים עוברים לישיבה תיכונית ובנות לאולפנא. יש גם בתי ספר דתיים אבל זה פחות נפוץ. ישיבה תיכונית היא ישיבה שמשלבת בין לימודי תיכון ללימודי קודש. חלק מהישיבות כוללות פנימייה, חלק לא. כנ"ל לאולפנות.
בנות דתיות - מצהירות ברבנות ומקבלות פטור. אחר כך הן הולכות לשירות לאומי. שירות לאומי זה *במקום* צבא. שירות לאומי של שנתיים נחשב מבחינת המדינה לשירות צבאי מלא לכל דבר. המינימום הוא שנה, המקסימום שנתיים. רוב הבנות הדתיות עושות שנתיים. חלקן גם יעשו שנות שירות. חלק מהבנות ילכו למדרשה, שזה כמו ישיבה רק לבנות. מדובר בתקופה של שנה שנתיים בלבד, ויש מדרשות בודדות מאוד שהבנות נשארות יותר זמן.
בנים: רוב הבנים עושים מסלול כל שהוא בהתאם למצב הרוחני שלהם. בנים שהמצב הרוחני שלהם לא בשמיים בדרך כלל ילכו למכינה קדם צבאית דתית. אצל הדתיים יש הרבה יותר בחורים שנשארים שנה וחצי ואפילו שנתיים מלאות (אצל חילונים זה לא אפשרי). אחר כך מתגייסים רגיל, ואז לימודיים אקדמאים, עבודה או בית מדרש לבוגרי צבא או הכול ביחד. יש גם לא מעט בחורים שהתחילו במכינה קדם צבאית ואז עברו לישיבות.
מי שהמצב הרוחני שלו יציב יותר או מוכן לבדוק אפשרות רצינית יותר בדרך כלל הולך או לישיבה גבוהה או לישיבת הסדר.
ישיבה גבוהה - בדיוק כמו הישיבות הגבוהות אצלכם, רק שיטת חינוך שונה. (הכוונה בישיבה גבוהה היא ישיבה גדולה, אצלכם קוראים לזה ישיבה גדולה, אצל דתיים זה נקרא ישיבה גבוהה). יש יותר שיעורי אמונה מאצלכם. אחר כך מתגייסים רגיל, ושוב אוניברסיטה/ישיבה לבוגרי צבא וכו'. יש אפשרות להתגייס כמו בני ישיבות ביחד, אבל זה חדש וכמעט ולא קורה כרגע.
ישיבות הסדר - אני חושב שזה הכי נפוץ אצל דתיים. ישיבה שמלשבת בין לימודי קודש לבין צבא. שיעור א' הבחורים חותמים על תורתו אמונתו, בדיוק כמו אצלכם. במהלך שיעור ב' ובחלק מהישיבות במהלך שיעור ג' (או גם וגם), יש מספר חייולים. רוב ישיבות ההסדר מתחיילות סביב תחילת זמן חורף או חודשיים אחרי, בהתאם להחלטת הישיבה והבחורים עצמם. יש גם חיולים אחרי פסח לגיוסי אוגוסט. בחלק מהישיבות יש אפשרות להתחייל בשיעור ג'.
כל הישיבה נוסעת ביחד לבקו"ם (בקו"ם =בסיס קליטה ומיון) ועוברת שרשרת חיול (שרשרת חיול זה היום הראשון בצבא, כל חייל עובר את זה, המקום שהפוך אותך לחייל) ואז הם נכנסים למעמד של"ת - שירות ללא תשלום. לאחר מכן חוזרים ביחד לישיבה לתקופה של בין חודשיים לשנה, תלוי בהחלטות הבחור, אילוצי מערכת והחלטות הישיבה. לרוב מדובר בתקופה של 4 חודשים.
לאחר מכן כל הישיבה (יותר נכון כל השיעור) מתגייסים *ביחד* ולא מפרידים אותם בכל הגיוס עד השחרור. (אצל חילונים כן מפרידים). ישיבות גדולות - ימלאו מספר מחלקות. ישיבות קטנות - יתגייסו עם עוד ישיבות. הם נכנסים לשירות פעיל של 1.4 חודשים, לפעמים 1.5 לפעמים אפילו יותר, ואז חוזרים למעמד של"ת וחוזרים לישיבה לכל הפחות לשנתיים. (יש מקרים חריגים של שנה, תלוי מתי הגיוס בפועל). לאחר שנתיים, צה"ל מתחיל לשחרר את הבחורים. הרבה מהם ממשיכים להישאר בישיבה, הולכים לכוללים וכן הלאה. מדובר במסלול של, 5 שנים.
יש עוד הרבה סוגים של ישיבות הסדר - שילובים, ששסדר ועוד, כל השוני זה האופן של השילוב בין צה"ל לישיבה.
*בכל תקופת השל"ת הבחורים חיילים לכל דבר והצבא קורה להם פה ושם לכל מיני דברים.
קח בחשבון שישיבות דתיות שונות מאוד מהחרדיות, אם תרצה הרחבה - בכיף.
מילואים - לא כולם מקבלים, בעיקר בנים ולוחמים. עד גיל 50 לרוב. בדרך כלל מדובר בתקופה של עד חודש בשנה. זה יכול להיות יום אחד, יומיים, שבוע, חודש.
לגבי אוניברסיטה - שנות הלימוד תלוי במקצוע. בממוצע זה 3 - 4 שנים. אבל יש מקצועות כמו רפואה שזה 7 שנים (כל ההכשרה 14 שנים).
ההבדל בין שירות צבאי לשירות לאומי זה שהבנות מתנדבות במקום טוב, ולא חיילות. הצבא לא מתאים לבנות. אפשר למשל לעשות שירות לאומי בבית חולים. אפשר לעשות שירות לאומי במד"א. אפשר לעשות שירות לאומי בבית ספר. אני מניח שאתה מבין לבד את ההבדל. אגב, הרבנים החרדים *אוסרים* על שירות לאומי לבנות. אצלכם קוראים לשירות לאומי "שירות אזרחי" - אם שמעת על זה זה אותו דבר בדיוק.
כן, גם נשואים עוזבים את הבית למילואים.
גן, גן חובה, בית ספר יסודי, חטיבה, תיכון. בית ספר יסודי זה כיתה א' עד ו'. חטיבה זה כיתה ז' עד ט'. תיכון זה כיתה י' עד י"ב. יש בתי ספר שהם רק חטיבה, יש רק תיכון ויש גם וגם. מכיתה י' לומדים לבגרות.
במהלך כיתה י"א (מבחינת גיל מדובר בשיעור ג' בישיבה קטנה) כולם (גם דתיים) הולכים ללשכת גיוס לעשות צו ראשון. אצלכם בדרך כלל בשלב הזה מעבירים לצה"ל שאתם חרדים ואת רובכם לא מזמנים בהנחה שאתם לומדים, במקום מסודר. בנות משרתות 1.8 חודשים בנים 2.8. יש תפקידים שמאריכים את השירות. ואז הולכים לאוניברסיטה/קןרסים/עבודה.
במהלך י"ב (השנה האחרונה, שיעור דק בישיבה קטנה) חלק הולכים למכינות קדם צבאיות או שנת שירות. מבחינת שנתון, מדובר בשכבת הגיל של שיעור א' בישיבה גבוהה. רוב החילונים שהולכים למכינות הולכים לשנה אחת בלבד, חלקם עושים שנה וחצי (מדובר בלא יותר מ-40 ופירגנתי) ויש מכינות חצי שנתיות. בנוסף, יש גם עתודה, שזה ללמוד מקצוע על חשבון הצבא ואז להתגייס בתפקיד שלמדת, ויש גם י"ג י"ד שזה הנדסה. יש גם בתי ספר של חיל האוויר, שהתלמידים שם נחשבים שוחרים.
*המסלול זהה לבנים ובנות
דתיים:
מתחילים בגן דתי/בית ספר דתי או תלמוד תורה, בדיוק כמו אצלכם, רק עם חינוך שונה. (לא מעורב!) בכיתה ט', בזמן שהחבר'ה שלכם נכנסים לישיבה קטנה, בציבור הדתי הבחורים עוברים לישיבה תיכונית ובנות לאולפנא. יש גם בתי ספר דתיים אבל זה פחות נפוץ. ישיבה תיכונית היא ישיבה שמשלבת בין לימודי תיכון ללימודי קודש. חלק מהישיבות כוללות פנימייה, חלק לא. כנ"ל לאולפנות.
בנות דתיות - מצהירות ברבנות ומקבלות פטור. אחר כך הן הולכות לשירות לאומי. שירות לאומי זה *במקום* צבא. שירות לאומי של שנתיים נחשב מבחינת המדינה לשירות צבאי מלא לכל דבר. המינימום הוא שנה, המקסימום שנתיים. רוב הבנות הדתיות עושות שנתיים. חלקן גם יעשו שנות שירות. חלק מהבנות ילכו למדרשה, שזה כמו ישיבה רק לבנות. מדובר בתקופה של שנה שנתיים בלבד, ויש מדרשות בודדות מאוד שהבנות נשארות יותר זמן.
בנים: רוב הבנים עושים מסלול כל שהוא בהתאם למצב הרוחני שלהם. בנים שהמצב הרוחני שלהם לא בשמיים בדרך כלל ילכו למכינה קדם צבאית דתית. אצל הדתיים יש הרבה יותר בחורים שנשארים שנה וחצי ואפילו שנתיים מלאות (אצל חילונים זה לא אפשרי). אחר כך מתגייסים רגיל, ואז לימודיים אקדמאים, עבודה או בית מדרש לבוגרי צבא או הכול ביחד. יש גם לא מעט בחורים שהתחילו במכינה קדם צבאית ואז עברו לישיבות.
מי שהמצב הרוחני שלו יציב יותר או מוכן לבדוק אפשרות רצינית יותר בדרך כלל הולך או לישיבה גבוהה או לישיבת הסדר.
ישיבה גבוהה - בדיוק כמו הישיבות הגבוהות אצלכם, רק שיטת חינוך שונה. (הכוונה בישיבה גבוהה היא ישיבה גדולה, אצלכם קוראים לזה ישיבה גדולה, אצל דתיים זה נקרא ישיבה גבוהה). יש יותר שיעורי אמונה מאצלכם. אחר כך מתגייסים רגיל, ושוב אוניברסיטה/ישיבה לבוגרי צבא וכו'. יש אפשרות להתגייס כמו בני ישיבות ביחד, אבל זה חדש וכמעט ולא קורה כרגע.
ישיבות הסדר - אני חושב שזה הכי נפוץ אצל דתיים. ישיבה שמלשבת בין לימודי קודש לבין צבא. שיעור א' הבחורים חותמים על תורתו אמונתו, בדיוק כמו אצלכם. במהלך שיעור ב' ובחלק מהישיבות במהלך שיעור ג' (או גם וגם), יש מספר חייולים. רוב ישיבות ההסדר מתחיילות סביב תחילת זמן חורף או חודשיים אחרי, בהתאם להחלטת הישיבה והבחורים עצמם. יש גם חיולים אחרי פסח לגיוסי אוגוסט. בחלק מהישיבות יש אפשרות להתחייל בשיעור ג'.
כל הישיבה נוסעת ביחד לבקו"ם (בקו"ם =בסיס קליטה ומיון) ועוברת שרשרת חיול (שרשרת חיול זה היום הראשון בצבא, כל חייל עובר את זה, המקום שהפוך אותך לחייל) ואז הם נכנסים למעמד של"ת - שירות ללא תשלום. לאחר מכן חוזרים ביחד לישיבה לתקופה של בין חודשיים לשנה, תלוי בהחלטות הבחור, אילוצי מערכת והחלטות הישיבה. לרוב מדובר בתקופה של 4 חודשים.
לאחר מכן כל הישיבה (יותר נכון כל השיעור) מתגייסים *ביחד* ולא מפרידים אותם בכל הגיוס עד השחרור. (אצל חילונים כן מפרידים). ישיבות גדולות - ימלאו מספר מחלקות. ישיבות קטנות - יתגייסו עם עוד ישיבות. הם נכנסים לשירות פעיל של 1.4 חודשים, לפעמים 1.5 לפעמים אפילו יותר, ואז חוזרים למעמד של"ת וחוזרים לישיבה לכל הפחות לשנתיים. (יש מקרים חריגים של שנה, תלוי מתי הגיוס בפועל). לאחר שנתיים, צה"ל מתחיל לשחרר את הבחורים. הרבה מהם ממשיכים להישאר בישיבה, הולכים לכוללים וכן הלאה. מדובר במסלול של, 5 שנים.
יש עוד הרבה סוגים של ישיבות הסדר - שילובים, ששסדר ועוד, כל השוני זה האופן של השילוב בין צה"ל לישיבה.
*בכל תקופת השל"ת הבחורים חיילים לכל דבר והצבא קורה להם פה ושם לכל מיני דברים.
קח בחשבון שישיבות דתיות שונות מאוד מהחרדיות, אם תרצה הרחבה - בכיף.
מילואים - לא כולם מקבלים, בעיקר בנים ולוחמים. עד גיל 50 לרוב. בדרך כלל מדובר בתקופה של עד חודש בשנה. זה יכול להיות יום אחד, יומיים, שבוע, חודש.
לגבי אוניברסיטה - שנות הלימוד תלוי במקצוע. בממוצע זה 3 - 4 שנים. אבל יש מקצועות כמו רפואה שזה 7 שנים (כל ההכשרה 14 שנים).
ההבדל בין שירות צבאי לשירות לאומי זה שהבנות מתנדבות במקום טוב, ולא חיילות. הצבא לא מתאים לבנות. אפשר למשל לעשות שירות לאומי בבית חולים. אפשר לעשות שירות לאומי במד"א. אפשר לעשות שירות לאומי בבית ספר. אני מניח שאתה מבין לבד את ההבדל. אגב, הרבנים החרדים *אוסרים* על שירות לאומי לבנות. אצלכם קוראים לשירות לאומי "שירות אזרחי" - אם שמעת על זה זה אותו דבר בדיוק.
כן, גם נשואים עוזבים את הבית למילואים.
אצל דתיים לאומיים - זה מתחלק לכמה חלקים
גן תלמוד תורה/בית ספר ממלכתי דתי
ואז ישיבת תיכונית
לאחר מכן החלוקה כזו-
1 הולכים לצבא, לרוב יוצאים בקושי דתיים ומתחתנים אחרי כמה שנים עם דתיה רבע קלאץ (לרוב)
2 הולכים לישיבה לפני צבא הסדר וכדומה ולאחר סוף המסלול מתחתנים (כמובן בגיל מאוחר הרבה יותר ממה שההלכה מחייבת) עם דתיה לרוב חזקה יותר
3 הולכים לישיבה גבוהה ומתחתנים ע''פ ההלכה קרי - לפני גיל 20, שיעור א או ב וממשיכים או כאברכים או שחלקם הולכים לצבא או עבודה
4 בני עקיבא - אלו שעברו מתחילה על פסק גדולי הדור והלכו לשם והכירו חברה בגיל מאוד צעיר ומתחתנים ברגע שאפשר גם גיל 18 או 19 לרוב
גן תלמוד תורה/בית ספר ממלכתי דתי
ואז ישיבת תיכונית
לאחר מכן החלוקה כזו-
1 הולכים לצבא, לרוב יוצאים בקושי דתיים ומתחתנים אחרי כמה שנים עם דתיה רבע קלאץ (לרוב)
2 הולכים לישיבה לפני צבא הסדר וכדומה ולאחר סוף המסלול מתחתנים (כמובן בגיל מאוחר הרבה יותר ממה שההלכה מחייבת) עם דתיה לרוב חזקה יותר
3 הולכים לישיבה גבוהה ומתחתנים ע''פ ההלכה קרי - לפני גיל 20, שיעור א או ב וממשיכים או כאברכים או שחלקם הולכים לצבא או עבודה
4 בני עקיבא - אלו שעברו מתחילה על פסק גדולי הדור והלכו לשם והכירו חברה בגיל מאוד צעיר ומתחתנים ברגע שאפשר גם גיל 18 או 19 לרוב
שואל השאלה:
ואיי ממש תודה לכם על הפירוט הגדול, ידעתי שזה מאוד מורכב אצל הדתיים ושיש מלא מסלולים.
ממש לא ידעתי שאצל דתיים הרבה מתחתנים מוקדם זה ממש חידוש בשבילי.
(כעיקרון אין דבר כזה שיעור ד' ישיבה קטנה רק בישיבות חרדיות תיכוניות כמו מערבא, היישוב, נהורא, נהרדעא, וכו')
כל הבנות הולכות בהתחלה לאולפנה?
ואיי ממש תודה לכם על הפירוט הגדול, ידעתי שזה מאוד מורכב אצל הדתיים ושיש מלא מסלולים.
ממש לא ידעתי שאצל דתיים הרבה מתחתנים מוקדם זה ממש חידוש בשבילי.
(כעיקרון אין דבר כזה שיעור ד' ישיבה קטנה רק בישיבות חרדיות תיכוניות כמו מערבא, היישוב, נהורא, נהרדעא, וכו')
כל הבנות הולכות בהתחלה לאולפנה?
אנונימי
^האמת שלא כל כך הרבה.. יש ויש.
רוב הבנות הולכות לאולפנא, לא כולן. יש בודודת שהולכות לבית ספר דתי או אפילו חילוני לא עלינו...
וצודק, במקום ד' התכוונתי שיעור בישיבה גדולה שלכם
רוב הבנות הולכות לאולפנא, לא כולן. יש בודודת שהולכות לבית ספר דתי או אפילו חילוני לא עלינו...
וצודק, במקום ד' התכוונתי שיעור בישיבה גדולה שלכם
אנונימי -
כן, גם נשואים / הורים עוזבים לכמות בלתי מוגבלת של זמן. התשלום כמובן בהתאם ממשרד הביטחון וביטוח לאומי.
כן, גם נשואים / הורים עוזבים לכמות בלתי מוגבלת של זמן. התשלום כמובן בהתאם ממשרד הביטחון וביטוח לאומי.
באותו הנושא: