יש כאן משקיות תש שיכולות לספר לי על התפקיד ועל השירות שלהן ואיפה הן משרתות ועל העבודה וסוג אוכלוסיה?

מעתיקה כמה דברים שכתבתי כאן באתר:
הייתי משקית תש והשתחררתי. היה שירות קשה, מאתגר, עם הרבה בכי ולילות לבנים, אבל מדהים ולא הייתי מוותרת לא על התפקיד ולא על המקום ששירתתי בו.
בתור משקית תש את אחראית על התנאים של השירות של החיילים, ואת לא רק עוזרת מבחינה כלכלית- את עושה דברים שמשנים ומשפרים לגמרי את השירות שלהם, וגם של המשפחה שלהם.. אם זה רהיטים לבית, יציאות נוחות יותר אם אחד מבני המשפחה של החייל זקוק לעזרה פיזית, חופשות, ועוד. אם יש חייל בודד (עולה חדש או שלא בקשר עם ההורים) את דואגת לו גם למקום לינה וכאלה..
זה אמנם הרבה עבודה במשרד מול מחשב אבל לא רק. את עושה ביקורי בית, נכנסת למקומות הכי רגישים של החיילים שלך.. את עושה שיחות עם בני משפחה שלו וגורמים חיצוניים אחרים כמו עובדות סוציאליות ומוסדות לימוד כדי להכיר טוב יותר את היחסים שלו עם המשפחה. את לומדת איך לעבור על טפסים כלכליים מהבנק וכו'. הידע של מורחב, יכולת השיחה שלך מול אחרים גדלה. את לומדת איך לפנות לאנשים בכירים, איך לעמוד על שלך, איך להתנסח ולהילחם על התנאים של כל אחד מהחיילים שלך.
הייתי בבסיס עם אוכלוסיה קשת יום. מצד אחד קשה לראות שהסיוע של הצבא מוגבל, אבל מצד שני זה סיפוק אינסופי. כי מעבר למענקים שיכולים להיות רק פלסטר את גם חברה של החיילים שלך ואת מלמדת אותם על התנהלות כלכלית, את כתף תומכת ואת מכירה את כל הצדדים שלהם שאף אחד לא מכיר. באופן אישי- למדתי בבית ספר עירוני ולא ממש הכרתי או נחשפתי לתלמידים שקצת יותר מתקשים, אם זה מבחינה כלכלית או כל מיני יחסים לא תקינים בבית. זה לא שלא היו כאלה, אבל זה בדרך כלל דברים שצוות ההנהלה והמורים טיפלו בהם מאחורי הקלעים ובשושו. ופה את זאת שמאחורי הקלעים- את נחשפת לחלקים הרגישים האלה של החיילים שלך אם זה חייל שנהג לפרנס את המשפחה שלו, חייל שהכו אותו בבית, חייל שדואג לבן משפחה שחולה במחלה סופנית או כל דבר אחר. אז את לגמרי חברה של החיילים ואחת שסומכים עליה. אהבתי את הכבוד שהעניקו לי כמישהי שעוזרת וגם את הכוח שיש לי כחלק מסגל מפקדים ולא כסתם "חיילת פשוטה". יש לך המון כוח, יש לך מילה, יש לך באמת הזדמנות להשפיע על השירות של האחר ואת יכולה עם הסיוע שלך להחזיר חייל בעייתי לשירות תקין ולעזור לו לסיים את הצבא בלי בעיות.

על השיבוצים:
הרבה חושבות שרק בבסיסי לוחמה יש וויב משפחתי וכיפי ושבבסיסים אחרים לא באמת. אשמח לנסות לעשות סדר בעניין בתור משקית תש לשעבר.
הרבה בנות מדמיינות את "שירות החלומות" בגדודים לוחמים- עם כומתה יפה, וואסח, קשר מיוחד עם הלוחמים, שירים ומורלים, בסיס סגור ומשפחתי.
בפועל- שירות בגדודים לוחמים לא מתאים לכל אחת וגם לא ממש מספק מהבחינה ה"תשית".
למה? כי בגדוד לוחם את קודם כל חיילת, ואז משקית תש. קודם כל עושה תורנויות, שמירות, ניקיון, סגירות בשבת, והחלק הטיפולי פחות לוקח חלק כי לרוב מדובר באוכלוסיה פחות מטופלת. או בגלל שהם חותמים ויתור על בקשות מסוימות מפאת הדרישות שלו, או בגלל שהם באים ממקומות יותר מבוססים.
שלא נדבר על המעברים בין בסיסים כשהגדוד תופס קו, את זה שאין משרד קבוע וציוד קבוע, שהתנאים התברואתיים לא בשמיים בלשון המעטה, שהמפגש עם הלוחמים יחסית מצומצם כי הם הרבה באימונים, ומאוד מאוד קשה לעשות את היציאות של הלוחמים כל שבת שנייה.
אני כן יכולה להסכים שיש משהו בבסיס סגור שמאפשר חיבור עמוק יותר מבסיסים פתוחים, אבל לא רק גדודים לוחמים משרתים בבסיסים סגורים. יש המון מקומות אחרים שאת לא בהכרח מכירה כי עדיין לא חווית את המערכת, כמו שלי לא היה מושג לפני שהגעתי לקורס.
בבסיסים האלה את יכולה למצוא תנאים יותר טובים מכל הבחינות, יציאות הרבה יותר מקלות, סיפוק אדיר מהתפקיד וכמובן חברים לחיים.
לכן אני מציעה לך להגיע עם ראש פתוח, ואולי באמת להתייעץ עם עוד משקיות תש שיתנו לך עצות מנקודת מבט אובייקטיבית.
אני לא יודעת מה הייתה החוויה של זו מהקרייה, אבל עדיין חשוב לזכור שזה לא נכון שאין בבסיסים פתוחים קשר מיוחד עם החיילים. זה בעיקר תלוי בך ובסגל שלך וכמה שתשקיעו בעיצוב השגרה שלכן. המון חברות שלי מהקורס עפו מהשיבוץ שלהן למרות שהן לא רצו בסיס פתוח ההתחלה וזה מה שהן קיבלו, ועוד יותר חברות שלי התבאסו ברמות שהן הגיעו לגדודים. ואני לא אומרת שלהיות בגדוד זה לא טוב, פשוט כדאי לך לחשוב עם עצמך על התמונה המלאה ולהבין אם זה באמת מתאים לך או שאולי מדובר ברצון שמבוסס על סטיגמות ועל הליכה אחרי עדר.
באופן אישי מה שאותי עניין זה התפקיד עצמו וביקשתי להשתבץ בבסיס עם אוכלוסיה "קשה". קיבלתי בסיס תובלה, של נהגי משא כבד. זה בסיס מאוד לא מבוקש, בלי וואסח אלא עם הרבה חיילים ללא מוטיבציה וללא הרבה הערכה מבחוץ, ועדיין- אין גאה ממני בשירות שעשיתי, בחברים לחיים שצברתי ואני דבוקה להם לתחת עד היום (3 שנים לאחר השחרור), בדרך שעברתי ובמה שלמדתי. וגם זה היה בבסיס סגור, גם אם לא היו בו לוחמים.
מזכירה שוב- זה מה שאני באופן ספציפי חיפשתי והיה לי טוב, ויכול להיות שמישהי אחרת באמת תעדיף להיות בגדוד. שניהם בסדר, כל עוד באמת מחליטים אחרי שמכירים את שתי האופציות ומחליטים על פי העדפה שלך ולא על פי סטיגמות ושמועות.

היי משקית תש במיטב , משרתת על אוכלוסיה מאוד קשה.
התפקיד מאוד מעניין מאתגר ועמוס עם זאת
מאוד מספק .
ביום יום אני נתקלת בסיפורים שבחיים לא חשבתי שאחשף אליהם ושאני מספרת למשקיות תש אחרות "רגילות" הן בשוק מהרמה של הסיפורים.
התפקיד ממש מדהים ורגיש אבל זה תפקיד עם עבודה
מי שמחפש יציאות מוקדמות ודברים כאלה זה לא בשבילו
התפקיד ברובו הוא משרדי והוא מאוד ביורקטי
כן יש ביקורי בית (לי פחות בגלל שאני לא משקית רגילה אבל כן לי אישית יוצא בקרוב לעשות ביקור בית לבודדה בבית החייל )
אם יש לך שאלות נוספות בכיף

הקורס מעניין חומר סבבה לא קשה מידי המפקדות עוזרות
מה שקשה לפעמים המשמעת בבהדים אבל לעומת קורסים כמו מצ זה קייטנה

שואל השאלה:
איך הקורס? קשה?

שואל השאלה:
תודה רבה בנות (;

שואל השאלה:
תודה רבה (; תאחלו בהצלחה חחח