החתול שלי לא מרגיש טוב, לקחנו אותו לוטרינר והחזרנו אותו הביתה ואז הוא פשוט נעלם..אני באובדן שליטה..איבדתי הכל

***אני בסדר, זה פשוט משבר, אני לא מהווה סכנה לאף אחד***
אני לא מוכנה לאבד גם אותו.
אני לא מצליחה להפסיק לבכות..
חיפשתי אותו בכל הבית, כל פינה, בחצר, בחצר של השכנים, ברחוב ועכשיו אני עומדת במעבר בין החצר שלנו לחצר של השכנים מהצד השני,
הוא אוהב ללכת לשם לפעמים..אני חושבת שאולי אולי אולי אולי ראיתי אותו יושב מרחוק..
עכשיו, אנחנו לא הכי ביחסים עם השכנים מהצד הזה וכאן יש גדר קטנטנה שמפרידה,
אני ממש שוקלת לטפס עליה, רק לראות.
אני יודעת שאם הוא שם ומשהו יקרה לו אני אתחרט על זה כל החיים שלי..
אני לא יודעת מה לעשות,
אם אני לא אראה אותו יותר אני חושבת שאני אאשפז את עצמי. אני לא רוצה לקחת סיכון שהוא פשוט יושב שם וגוסס ואני לא עושה כלום מתוך פחד. אני יותר מפחדת לאבד אותו משאני מפחדת מהסיטואציה..
איבדתי הכל, הכל, פשוט הכל.
אני לא מסוגלת לאבד גם אותו.
איבדתי כבר כלב לפני שנתיים ואני עדיין בוכה על זה כל יום כי אם הייתי מוצאת אותו כמה דקות לפני שמצאתי הוא עדיין היה בחיים היום.
אני פשוט באבל תמידי..
*********שוב, הכל בסדר, זה משבר בשבילי אבל אין פה משהו שמסכן אותי או את הסביבה שלי*********
אני שונאת שונאת שונאת להעלות שאלות כאלה, אני פשוט בדילמה נוראית, אני לא יודעת מה לעשות..מה אתם הייתם עושים במצב שלי? תהיו כנים, אם הייתם חייבים גם לעמוד בהשלכות של הכל..מה באמת הייתם עושים?