2 תשובות
מוטיב הסכי
מוטיב הסכין מופיע לכל אורך היצירה.
בפעם הראשונה אנו פוגשים את הסכין באקספוזיציה. מכל הדברים שמציע הרוכל, בוחרת האדונית דווקא בסכין הציידים. האדונית מתעלמת מן המוצרים האמורים לעניין נשים ובוחרת בסכין.
סכין זו נראית תחילה תמימה שכן האדונית גרה ביער, מבודדת מכל אדם וזקוקה להגנה. אולם על רקע המבחר המוצע לה בחירתה תמוהה במקצת, וכך לסכין יש תפקיד של אפיון דמות האדונית.
סכין זו שבוחרת האדונית היא הסכין שתשמש אותה בנסיון הרצח. מכאן שהסכין מקבלת מימד אירוני כאשר אנו מבינים שהרוכל מכר לאדונית את הכלי שבו תנסה לרצוח אותו.
הסכין מקבלת תפקיד של רמז מקדם כאשר האדונית מספרת לרוכל על מותו של בעלה ואומרת לו: "מה איכפת לך באיזו מיתה נהרגאו אם נשחט, הלא אף אתה מוכר סכינים שאפשר לשחוט בהן אדם". כאן נמצאת האדונית בעמדה עליונה על יוסף הרוכל ועל הקורא, שכן היא יודעת מה שאין הקורא או יוסף יודעים שעתידה היא לשחוט את יוסף בסכינה.
כאשר אומרת האדונית לרוכל להתפלל שלא יהיה גורלו כגורל שאר בעליה, מוזכרת שוב הסכין- הפעם בתיאור עיניה שעה שהיא מסתכלת בגרונו: "עיניה הכחולות הבהיקו כלהב של סכין חדשה" . הסכין מקבל כאן איכות של תואר, היא איננה עוד סכין פיסית . הסכין מתארת את עיניה של האדונית ומאפיינת את נפשה.
הסכין מופיעה גם בסיוטו של יוסף. יוסף מתעורר משנתו בבהלה משום שנדמה לו כי תקעו סכין בלבו. הפעם משמשת הסכין כרמז מקדם וחלומו הוא חלום אזהרה.
למוטיב הסכין יש גם תפקיד של סגירת מעגל. הסכין שמכר הרוכל לאדונית, משמשת את האדונית ככלי רצח. כאשר הרוכל ניצל הוא מוציא את הסכין מיד האדונית והסכין חוזרת אליו מבלי שפגעה בו.
מוטיב הסכין מופיע לכל אורך היצירה.
בפעם הראשונה אנו פוגשים את הסכין באקספוזיציה. מכל הדברים שמציע הרוכל, בוחרת האדונית דווקא בסכין הציידים. האדונית מתעלמת מן המוצרים האמורים לעניין נשים ובוחרת בסכין.
סכין זו נראית תחילה תמימה שכן האדונית גרה ביער, מבודדת מכל אדם וזקוקה להגנה. אולם על רקע המבחר המוצע לה בחירתה תמוהה במקצת, וכך לסכין יש תפקיד של אפיון דמות האדונית.
סכין זו שבוחרת האדונית היא הסכין שתשמש אותה בנסיון הרצח. מכאן שהסכין מקבלת מימד אירוני כאשר אנו מבינים שהרוכל מכר לאדונית את הכלי שבו תנסה לרצוח אותו.
הסכין מקבלת תפקיד של רמז מקדם כאשר האדונית מספרת לרוכל על מותו של בעלה ואומרת לו: "מה איכפת לך באיזו מיתה נהרגאו אם נשחט, הלא אף אתה מוכר סכינים שאפשר לשחוט בהן אדם". כאן נמצאת האדונית בעמדה עליונה על יוסף הרוכל ועל הקורא, שכן היא יודעת מה שאין הקורא או יוסף יודעים שעתידה היא לשחוט את יוסף בסכינה.
כאשר אומרת האדונית לרוכל להתפלל שלא יהיה גורלו כגורל שאר בעליה, מוזכרת שוב הסכין- הפעם בתיאור עיניה שעה שהיא מסתכלת בגרונו: "עיניה הכחולות הבהיקו כלהב של סכין חדשה" . הסכין מקבל כאן איכות של תואר, היא איננה עוד סכין פיסית . הסכין מתארת את עיניה של האדונית ומאפיינת את נפשה.
הסכין מופיעה גם בסיוטו של יוסף. יוסף מתעורר משנתו בבהלה משום שנדמה לו כי תקעו סכין בלבו. הפעם משמשת הסכין כרמז מקדם וחלומו הוא חלום אזהרה.
למוטיב הסכין יש גם תפקיד של סגירת מעגל. הסכין שמכר הרוכל לאדונית, משמשת את האדונית ככלי רצח. כאשר הרוכל ניצל הוא מוציא את הסכין מיד האדונית והסכין חוזרת אליו מבלי שפגעה בו.
מאיזה אתר לקחת את המידע הזה?^^^^
אנונימי
באותו הנושא: