לדעתכם איסור מכירת חמץ בסופרים זו כפייה דתית?

כן

כן... זה סוג של...

כן

לא ממש. רוב הסופרים בחרו לפעול תחת השגחת רבנות כלשהי כדי לפנות גם לציבור הדתי, לכן הם לא מוכרים חמץ בפסח. זה סה"כ חברות פרטיות והם יכולים למכור מה שירצו. אין איסור ממשלתי או משהו כזה על מכירת חמץ בפסח (עד כמה שידוע לי).
אני בטוח שאם תחפשי מספיק טוב בטיב טעם תמצא לחם גם בפסח ><

לא נראלי.. הם בחרו להיות סופרים כשרים.. במקומות לא כשרים יש חמץ בפסח

לדעתי כן

לא כולם אוסרים. הרוב רק שמים ניילון כדי שמי ששומר לא יתבלבל ויחטא בגלל זה וזה יהיה על מצפונם. ומי שבוחר לקחת מאיפה שהניילון המוכרים לא יכולים להגיד לו שהם לא מוכרים לו אתזה. ויש כאלה שלא רוצים למכור אי אפשר להגיד להם לא, תקנה במקום אחר. זו ממש לא כפייה דתית אפחד לא אמר לך לא לאכול חמץ.

זה פוגע בזכות המדת של אנשים, הזכות שלהם לבחור לא להאמין בשום דת, אבל זאת מדינה שהרוב בה הוא דתי ומנסים לשמר את זכות הדת של רוב האנשים ולפעמים יש התנקשויות בין הזכויות האלה וזה יוצר מצב שזה פוגע בזכויות של המיעוט

כן.

אני לא אוכלת חמץ בפסח, ובכל זאת - זה לדעתי כפייה דתית.
זה מאוד פשוט לבחור לא לקנות חמץ (למי ששומר), זה הרבה יותר הגיוני מאשר לאסור על מי שכן רוצה לקנות חמץ לעשות את זה.
אבל, בגלל שיש הרבה דתיים שמקפידים וכדי לא ליצור סכסוכים והכל.. מי שאוכל חמץ שפשוט יקנה בסופר מראש, לפני פסח, וזהו...

למי שמעליי, אני אוכל חמץ בפסח ואני מסתדר די יפה עם זה ><
זו לא ממש כפיה, יש הרבה מקומות לקנות "חמץ".

הם לא אוסרים, הם פשוט מכבדים את מי ששומר או שהם לא רוצים שהעוון יהיה עליהם. זה כמו שתתני ליהודי לאכול חזיר, העוון יהיה על שתיכם. ונגיד באבולעפיה (מי שלא מכיר זאת חנות כזאת של מאפים) אז הבעלים שם ערבים והם סוגרים שם בפסח כי רוב הלקוחות שלהם יהודים והם מכבדים אותם.

זו לא כפייה דתית.
זו ארץ ישראל, מה ציפית?
יש חנויות שבכיף את יכולה לקנות שם חמץ. כמו השכנים ממולי.

יכול להיות שבאיזה שהוא מקום כן, למרות שהם חייבים כי הם תחת השגחת הרבנות.