אם ערכים אינם נובעים מרציונל אז למה לכתחילה להריע בערך כלשהו?

זה אתה מהשאלה על ליבוביץ?
הכרעה היא לא חקירתית, היא רצונית. ברגע שאתה רוצה דבר מסוים, אינך יכול לומר "עכשיו לא ארצה זאת", ההכרעה *כפויה* על האדם.
לך ושאל אדם הגון, מדוע הוא הגון, יענה לשם כבוד או רווח? הרי שאינו הגון אלא מתחזה, הגון באמת לא ישיב, אין תשובה לוגית לכך, אלא זה דבר שהאדם מכריע, מאחר וכך הוא מכריע.
ראה בעצמך שגם לאדם ללא תורה אתית, הרי שהוא מסתמך בכל יום על אינטואיציה, שכן ללא אינטואיציה אין עובדות, וללא עובדות אין אדם. ודבר זה שבאינטואיציה האפיסטמולוגית דבר קרוב הוא מאוד לזה שבאתית.