לא מתרגל לחיים בלעדיה, איך זה אמור לקרות?

זה באמת קשה
יקח לך זמן אבל בסוף תתרגל

תמלא את זה בדברים אחרים

שואל השאלה:
חרטא, היום שלי עמוס בצורה קיצונית במיליון ואחד דברים, זה לא באמת יותר מהסחת דעת זמנית

כל מה שאתה צריך זה הסחות דעת

זה ממש קשה לשכוח,
אבל תשתדל להיפגש עם חברים לשכוח אותה להיפגש עם בנות אחרות

שואל השאלה:
זה לא קשור לבנות אפילו, היא לא חסרה לי בקטע זוגי, זה מעבר. היינו החברים הכי טובים וזה לא דבר שסקס או סתם לדבר עם בחורה יכולה למלא

אני מכירה את ההרגשה ממש טוב, הוא האקס שלי וגם החבר הכי טוב שלי לשעבר. הוא ספג אותי ואת החפירות שלי כל הזמן, כמות הפעמים שהייתי מושיבה אותו ודופקת לו צרור חפירות והוא היה צוחק ומחייך, עוקץ או מנחם. הוא היה הבן אדם שלי והוא היה טוב בזה. הוא תמיד היה שם בשבילי, תקופה ארוכה שהייתי במקום הראשון אצלו והערכתי את זה מאוד. הייתי מעורבת בחיים שלו ומנסה לעזור לו לגדול, זה נדיר שאכפת לי ממישהו ככה אבל הכימיה ביננו הייתה ככ לא צפויה אבל זה מה שהיה מדהים בה. זו באמת הייתה אהבה טהורה, אני עד היום לא יודעת למה הוא אהב אותי כל כך, אני עד היום לא מבינה מה זה הדבר הזה שאיחד את הנשמות שלנו כל כך חזק. אבל זה עבד. עד שכבר הזוגיות לא צלחה, נשארנו חברים אבל זה לא חזר לאיך שזה היה, הוא הפסיק להלחם, הוא נסגר, הוא פיזית היה נוכח אבל הוא נעלם. הנשמה שלו התנתקה משלי ולא הסכמתי לקבל את זה בהתחלה, אז נלחמתי, בכל דרך אפשרית, ללא הצלחה.. הכל רק נהייה גרוע יותר. הכל נהרס. ובחיים לא חשבתי שזה יקרה לנו, לקח לי מלא זמן לקבל את זה, תהליך הקבלה היה מלווה בכאב כל כך עמוק ואני מאמינה שגם לו נפל במוקדם או במאוחר מה הפסדנו. היום כשאני רואה אותו הכל סבבה, עדיין יש ניצוץ וזה רק מוכיח לי כמה באמת פעם היינו מחוברים.. גם אם אני לא זוכרת כבר לפרטים. חצי שנה עברה, אני מאחורי זה, זה מאחוריי, הוא לגמרי כבר לא שייך והתקדמתי. מצאתי אנשים חדשים, גברים שמרגשים אותי לא פחות. במבט לאחור הוא לא הבן אדם בשבילי, אני בחיים לא ארצה מישהו כמוהו, אני אוהבת אותו על חלק ניכר מהקשר שלנו.. אבל הוא היה מפלצת בסוף ואני שמחה שעשיתי לעצמי טובה ושחתכתי את הקשר הזה. אני לא יודעת אם זה אומר שאין לו מקום בחיים שלי יותר, אפילו סתם בתור חבר, אני רק יודעת שאני לא צריכה או רוצה אותו יותר. אז תמשיך להלחם בהרגשה הזאת כי זה כן ישתלם. עוברים הכל, בסוף. וגם מתים בסוף. אז תחיה עכשיו

שלום יקר,
את משתף בפוסט, בתגיות ובתגובות שנפרדת מבת הזוג שלך שאליה היית קשור במשך שלוש שנים.
אני יכול להבין אותך יקר.. פרידה יכולה להיות כל כך קשה.. וכמו שאתה כותב, זה לא יחסי המין או השיחות שאולי אפשר להשלים עם אדם אחר.. זה הדברים הקטנים שחלקתם.. אלו הזיכרונות של הדברים הנעימים שעשיתם ביחד.. ונכון, לפעמים הסחות הדעת אולי עוזרות בזמנם, אבל כאשר פורץ הזיכרון המתוק, שום דבר לא יכול לעצור אותו.. אולי הדבר הנכון הוא לחוות את אותם זיכרונות נעימים.. בלי לנסות לעצור אותם.. בלי לגרש אותם.. ובזמן הנכון הם אולי יישארו באמת רק זיכרונות שמאפשרים להמשיך הלאה.

אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת. אנחנו בסה"ר מפעילים קו צ'אט בו תוכל להמשיך ולשתף את תחושותיך באנונימיות. אצלנו תוכל לקבל אוזן קשבת וכתף תומכת ונעשה כל שנוכל כדי להקשיב לך.
אז יאללה, בוא לשיחה..

שלך,
מתנדב סה"ר