הגיוני שיש לי ידיד טוב שאני מדברת איתו לפעמים יותר מהבן זוג?

הוא כמו החברה הכי טובה שלי רק בבן, הוא יודע עליי הכל והוא תמיד שם בשבילי ומכיר את כל מה שעבר עליי בחיים ומה להגיד לי ואיך להצחיק אותי.
אני לא נמשכת אליו חיצונית וגם מבחינת האופי הוא לא מה שמושך אותי בגברים אבל בתור חבר הוא מושלם.
יוצא שאין יום שאנחנו לא מדברים ואני לא מדמיינת את החיים שלי בלעדיו, זה מוזר או לגיטימי?
חבר שלי סבבה איתו דרך אגב