דתיים שמברכים על לחם צריך לעשות את העיניין הזה עם המלח או שזה רק בסעודות כאילו אפשר לברך רק המציא ולאכל ונגמר הסיפור?

שואל השאלה:
כאילו מברכים ואז טובלים שלוש פעמים במלח ואוכלים

לא, צריך ליתול ידים ואז לברך ולאכול וזהו המלח זה רק בשבת וכאלה

שואל השאלה:
מה
תחליטו

צריך לטבול את את המקום שממנו אוכלים במלח כדי לתת טעם באותו מקום.

ובלי קשר, שולחן דומה למזבח (ברכות נה ע"א), לכן הוא אמור להיות על השולחן, "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ: עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב, יג).

אביא את ההלכה:
"לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן (פירש רש"י כל דבר הנאכל עם הפת) ללפת בו פרוסת הבציעה ואם היא נקיה או שהיא מתובלת בתבלין או במלח כעין שלנו או שנתכוון לאכול פת חריבה אינו צריך להמתין.

הגה: ומכל מקום מצוה להביא על כל שלחן מלח קודם שיבצע כי השלחן דומה למזבח והאכילה כקרבן ונאמר על כל קרבנך תקריב מלח (בית יוסף בשם שבלי הלקט) והוא מגין מן הפורעניות (תוספות והגהות אשירי פרק כיצד מברכין. ועיין לקמן סוף סימן ק"ע)" (אורח חיים, סימן קסז, סעיף ה).

שואל השאלה:
תודה^!

בשמחה!