כדורים פסיכיאטריים זה סמים לדעתכם?

יש ויש

כן, יש,
הרבה מהם זה בעצם תרכובת דומה לשל סמים

תלוי איזה

לא כולם אבל בהחלט יש

כן, אבל זה לא אומר שהם רעים

זה בהגדרה סמים כי זה משפיע כימית והורמונלית על המוח.
ככה או ככה כדורים פסיכיאטריים הם ברוב המקרים ניצול אכזרי של אנשים לא בריאים בנפשם למען כסף, למרות שטיפול פסיכאטרי בתרופות עדיין לא זכה למחקר קליני מאושש ששימוש בתרופות פסיכיאטריות הוא בעל תרומה משמעותית למטופל. הטענה העיקרית של הפסיכיאטריה במאה השנים האחרונות שבהן היא קיימת, היא ש"בקרוב נוכיח". היא פסאודו מדע.
ועד שהם יוכיחו את היעילות של התרופות שלהם (שעושות לא מעט נזק), הם יגידו לך שאתה צריך כדורים לכל החיים, ורק באמריקה לבד התרופות הפסיכיאטריות מרוויחות מאוד מיליוני דולרים בשנה.
ובינתיים, יצאו מחקרים שתומכים בטיפול בהפרעות כאלו ואחרות בעזרת טיפול פסיכונאליזי, מנטליזציה, dbt ועוד המון, אפילו בהפרעות שמלוות בפסיכוזות.
לא יודעת מה איתכם, לי זה נשמע כמו ניצול כלכלי אחד גדול.

מצחיק כי תרופות פסיכיאטריות הצילו את חיי ואת חייהם של הרבה אנשים אחרים

^מחקר?
ואם פספסת את המילה "רוב", היא כתובה שם.
כדורים פסיכיאטריים באמת יעילים בחלק מהמקרים, בדרך כלל עבור מומנטום אבל לא רק.

לא דיברתי על מחקר, דיברתי עליי ועל אנשים שהכרתי במסגרות טיפוליות

מתנצלת, הנחתי שכשאמרת חייהם של הרבה אנשים דיברת על סטטיסטיקה.
בכל אופן אף אחד לא מתווכח על כך שיש יעילות כזו או אחרת לתרופות פסיכיאטריות. תרופות פסיכיאטריות יכולות להציל חלק מהאנשים.
השאלה היא לא האם הן מצילות חלק מהאנשים, אלא באיזה אופן, והאם יש אלטרנטיבה שתוכל להציל הרבה יותר אנשים?
והתשובה, שמגובה עם המון מידע, היא כן.
באשפוזים לצורך העניין, יש פעמים שבו שימוש בתרופות פסיכיאטריות יכול לעזור. השאלה היא באיזה מחיר? השאלה היא האם יש משהו שיכול לעזור יותר? השאלה היא האם יכולנו למנוע את זה מלכתחילה.
יש מגוון טיפולים שהוכיחו את עצמם כעובדים, אפילו סכיזופרניה, ולא בגלל תרופות פסיכיאטריות.
אם אני אנסה לנסח את זה בקצרה, לי זה נשמע קצת מוזר שבעוד שאין מחקרים קלינים שמאוששים שימוש בתרופות פסיכיאטריות, יש מחקרים קליניים שמוכיחים שימוש בשיטות אחרות, אבל משתמשים דווקא בראשונה. נשמע לי מוזר שזה לא קשור אפילו לא קצת לעובדה שהאופציה הראשונה היא פשוט משמעותית יותר מכניסה כלכלית.
אני אגיד לך בכנות, במשך השנה האחרונה הציעו לי טיפול תרופתי יותר משלוש פעמים, פעמיים היו מצד גורם מקצועי. בהתחלה ממש רציתי. לפני כמה חודשים חיפשתי אישוש שזה באמת יעיל, אישוש קליני, אישוש רפואי, מחקרים רפואיים, והבנתי שזה לא מבטיח כמו שגרמו לי להרגיש זזה מבטיח, בטח לא עם כל תופעות הלוואי. והסתכלתי על האנשים מסביבי, אנשים שפנו לפסיכיאטריה, וראיתי את הסבל שלהם. ואני פשוט הרגשתי שמנצלים את האנשים שאני אוהבת, בזמן שטיפול מסוג אחר היה יכול לעשות להם כל כך הרבה יותר טוב. כי ההנחה הראשונית שבעיה מנטלית מגיעה קטדם כל מהיעדר כימיה תקינה בראש היא פשוט לא הוכחה, מעולם. אין שום מחקר קליני תקף שמוכיח שהפרעות נפשיות נגרמות ומסתיימות בהיעדר איזון כימי במוח. פשוט אין אלו. זה פסאודו מדע ועל זה כל התרופות הפסיכיאטריות בנויות. הן עובדות על הכימיה במוח.
אני אובחנתי כגבולית לפני יותר משנה בערך. אני בטיפול יותר משנתיים. הייתה לי ילדות לא פשוטה בלשון המעטה. הפסיכיאטריה אומרת לי שהבעיה שלי היא כימיקלית, הורמונלית. אבל זה פשוט לא נכון. הבעיה שלי היא נוירוטית, והיא רק אולי מלווה ומתבטאת בגורמים כימיים והורמונלים. (אגב פאן פאקט, אצל משהו כמו חצי מהאנשים שאובחנו עם דיכאון לא מצאו שינוי הורמונלי או כימי במוח). הפסיכואנליזה תגיד לי שהבעיה שלי היא התפתחותית, נפשית.
חשוב לציין, אין היום מחקר קליני שמוכיח קשר אמיתי והכרחי בין הפרעות נפשיות לבין היעדר איזון כימי במוח, על אחת כמה וכמה לא הפרעות שהן לא הפרעות מצב רוח. לכן, לשווק לאנשים חולים טיפול לכל החיים שבכלל לא נוגע בשורש של הבעיה עבור כל כך הרבה מהם נשמע לי נצלני כל כך. תרופות פסיכיאטריות יכולות להיות יעילות בדרך כלל עבור מומנטום, כי אם למשל אתה מעלה את הסרוטונין במוח הרבה יותר קל לך לעבוד על הבעיות הנפשיות האמיתיות שאתה מתמודד איתן. כדורים פסיכיאטריים יכולים להציל חיים כשהם נותנים מומנטום, אבל השאלה היא איך הגענו למצב הזה מלכתחילה והאם אין פתרונות טובים יותר?

אני מבין אותך, אבל עם כמות האיבחונים שלי והיעילות של התרופות שלי החיים שלי לא נראו אותו דבר לפני ואחרי בכלל