בבקשה מי שיכול להקשיב רגע

אז ככה
היה לי מבחן
עכשיו במבחן הייתה לי שאלה שפתרתי אותה עד הסוף והייתי בטוחה בה
וחברה יחסית טובה שתמיד אני יושבת איתה במבחנים במתמטיקה הראתה לי באמצע המבחן את אותו התרגיל והדרך שלו (ולא תפסו אותנו) והסתכלתי והרגשתי שכל מה שעשיתי בתרגיל והדרך ו פיתרון הכל לא היה נכון, אז מטיפשותי פשוט התחלתי הכל מחדש ולפתור בדרך שהיא עשתה, אני הייתי בלחץ ולא ידעתי מה נכון מה לא נכון ופשוט אמרתי דיי אין לי כוח אני אעשה כמוהה
עכשיו אחרי איזה שני שיעורים היה לי שיעור מתמטיקה והמורה החליט לפתור איתנו כמה תרגילים שהיו במבחן ואחד מהתרגילים שהוא פתר זה התרגיל שאני מספרת עליו עכשיו, ומסתבר, שהדרך שאני עשיתי בהתחלה בהתחלה שהייתי בטוחה בה , היא הייתה הדרך והפתרון הנכון. עכשיו המבחן היה ביום שלישי ואני עד עכשיו מרגישה ככ חרא עפ עצמי שלא סמכתי על עצמי ופשוט העתקתי ועשיתי באותה הדרך של חברה שלא למדה למבחן בכלל , הכי עצוב לי זה שאני הרגשתי ממש בטוחה בהתחלה ובגלל הלחץ הגל התבלגן והחלטתי לפתור בדרך שהיא עשתה
עכשיו אתם בטח חושבים שאני סתם עושה מזה ביג דיל אבל בכללי המבחן היה לי ממש קשה, לא עניתי על שאלה שלמה, על סעיפים שונים, ועוד לא עניתי נכון בכלל. ואני תלמידה שמוציאה יחסית ציונים טובים וגבוהים .
ואני לא מצליחה לנחם את עצמי לא מצליחה להירגע מזה כי זה ככ מכעיס אותי וכן אני יודעת שאני אשמה שלא סמכתי על עצמי ופשוט העתקתי כי הרגשתי לא בטוחה וזה כאילו אוף אני בתוכי רוצה ממש לבכות אבל כבר בכיתי ואין לי כוח שוב ואוף כאילו אני כבר כמה ימים ברצף אומרת לעצמי פשוט למה למה לא סמכתי על עצמי והעתקתי.
והכי מפחיד אותי זה שהמורה יחשוד שהעתקתי ממנה:(. כי המורה שלי לא טיפש:(
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי זה ככ מעציב אותי תעזרו לי איך להתנחם