קרה לכם פעם שהייתם במצב נפשי גרוע והייתם בדרך לבית ספר ופשוט חזרתם הביתה?

כן

כן קרה לי אבל לא חזרתי הביתה

שואל השאלה:
גם היום אני הולכת להופעה עם חברה ואני השנה כמעט לא נפגשתי עם חברים כי אין לי כל כך וזה כל מה שציפיתי לו החודש ואם אבא יגלה הוא לא ירשה לי לצאת והוא יקח לי את הטלפון ואת המחשב

שואל השאלה:
כל מי שכתב כן, חזרתם שהייתם בדרך או שהמשכתם לבית ספר? כי גם לי קרה יותר מדי פעמים שהמצב הנפשי שלי היה ברצפה אבל המשכתי לבית ספר והיום פעם ראשונה שלא הייתי מוכנה להמשיך לצעוד ואני מרגישה כל כך רע

שואל השאלה:
בבקשה תעזרו לי

אז תדאגי לזה שהוא לא יגלה. אם את חושבת שהוא יבין וינסה לעזור תספרי לו שהברזת ולמה הברזת

קרה לי כמה פעמים, האמת שלא סיפרתי להורים והייתי בן אדם מאוד עצמאי אני לא יודעת באיזה כיתה את אבל קחי את זה בחשבון שאם את ביסודי או בתחילת החטיבה יש סיכוי שבאמת יתקשרו לשאול את ההורים שלך. אם תלכי בגלל שהמצב נפשי שלך פח תסבירי את זה להורים ושמאוד קשה לך ושזה חד פעמי.. אני חושבת שהם יבינו

כן.
כשהייתי בכיתה ט' עברתי שנה ממש קשוחה, ובחלק מהזמן פשוט הייתי יורדת למטה, מבלה איזה שש שעות מתחת לבית, ואז עולה בחזרה הביתה כדי שיחשבו שנסעתי לבית הספר. בשלב כלשהו אחרי שלא באתי איזה שבועיים ברצף, המורה שלי התקשרה אלי ושאלה איפה אני. לא היה לי כוח לשקר לה יותר, אז פשוט סיפרתי לה את האמת. היא הציעה לבוא לאסוף אותי עם האוטו שלה, והיא באמת באה. בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שזה לגיטימי. בית הספר יכול להיות מקום קשוח שדוחק אותנו לפינה וגורם לנו להתחרפן קצת. מותר לך להתפרק לפעמים.

תגידי לו שאת לא היית במצב רוח טוב ושלא רצית ללכת לבית ספר או תגידי לו שיש לך מחזור והיית חייבת לחזור הביתה.

שואל השאלה:
הוא לא יבין, אני הולכת לפסיכולוגית והיא אמרה מיליון פעמים לנסות לדבר איתו בשיחה והוא תמיד מתנגד לדבר איתי, אתמול השארתי את הכיריים דולקות בטעות לרבע שעה והוא צרח עליי באמת פחדתי שהוא יתנהג באלימות והוא כמעט שבר את הצלחת שאכלתי ממנה

והוא בסוף יגלה כי הוא תמיד בודק במשוב

שואל השאלה:
^^^^אני בתיכון, כיתה י

^^לספר לפסיכולוגית,יש סיכוי שהיא תדבר איתו

שואל השאלה:
באמת נמאס לי שאין לי עם מי לדבר, כאילו אני בחדר סגור ואף אחד לא שומע אותי

שואל השאלה:
תודה רעננה, עכשיו נזכרתי שזה קרה עוד פעם שנה שעברה גם ב-ט, ישבתי מתחת לבית איזה 3 שעות ופחדתי לעלות ונגמרה לי הסוללה אז פשוט ציירתי במחברת ואכלתי חצי סנדוויץ עד שאמא באה.
הבעיה שהבית ספר שלי לא יבין, בהבטחה.

הפסיכולגית לא עוזרת?

ומה אם אמא אולי תנסי איתה?

שואל השאלה:
האמת שלא כל כך, ההורים שלי נסעו פעם אחת אליה ואני לא מרגישה שבאמת משהו השתפר (למרות שאני לא יודעת מה היה בשיחה)
לאבא שלי יש תקופות שהוא מאוד קשוח אליי כמו עכשיו וזה באמת קשה
מחר יש לו יום הולדת ואני לא רוצה לפגוע בו אבל הוא העליב אותי אתמול מאוד שהוא צעק עליי ויהיה לי קשה לסלוח לו

אני לא יודעת איך לעזור לך,אבל יש לי רעיון בקשר למשוב
אולי תשני סיסמא שרק את תדעי ואז תנתקי את המשוב ואז לא היה לו לפחות להיום

שואל השאלה:
אבל צריך בשביל זה את הטלפון שלהם, ואין לי אותו בהישג יד, והוא בטוח כבר ראה או יראה
אם אפשר לשנות להם סיסמא מרחוק אני יותר מאשמח לדרך

אפשר לשנות דרך המחשב אבל אני לא יודעת עד כמה זה יעזור אם לא התנתקת דרך הטלפונים

לא שזכור לי

כן ברור שקרה לי

לא

כן קורה לי הרבה

קרה לי והכריחו אותי ללכת לבית הספר

כן קרה לי
כי עברתי בריונות ובדרך לבית ספר םתאום הרגשתי שלמה אני בכלל מתאמצת לעשות שהכל נורמלי ופשוט הסתובבתי וחזרתי הביתה

כןן עשיתי כמה פעמים הבריאות הנפשית מתעלה מעל הכל

כן
רק שאני חוזרת מהעבודה

לא, אבל קרה לי כמה פעמים שיצאתי באמצע בית הספר
אם אני במצב רע אנסה לשפר את זה, ודוקא כן ללכת לבית הספר, לנסות להתעודד

קרה לי בעבר כי היה לי ביטחון עצמי בריצפה
אבל לאט לאט התחלתי להאמין בעצמי וזה עובר ברוך השם:)

לא קרה שחזרתי

שואל השאלה:
וואי תודה רבה שאתם מגיבים אתם באמת עוזרים לי
וההורים שלי חזרו הביתה לפני 20 דקות כזה ואבא ישר כעס עליי אבל זה לא כל כך הזיז לי, אני חיכיתי שאמא תחזור מהעבודה שאני אדבר איתה מחוץ לבניין או שנלך להליכה והיא התנגדה (שוב), אז דיברתי איתה במטבח והיא התגוננה על אבא ואני לא כותבת סתם, והיא זלזלה שבאמת שפכתי מהלב, אחר כך היא פלטה סוד שהיא הבטיחה שהיא לא תספר ואבא שאל לגבי זה בקול רם, והיא פשוט באה וליטפה לי את הגב, אני פשוט כל כך נפגעתי ואני באמת בוכה ברמות, בחיי שכרגע צרחתי לכרית ואני בשירותים

קרה לי שהגעתי וחזרתי

לא

כן

לא אבל קרה לי הרבה פעמים שהייתי בדרך לביהס ברגל ואז ראיתי שאיחרתי אז פשוט חזרתי הביתה

קרה לי כמה פעמים כשהייתי בביהס והרגשתי בדיכאון וזה היה נגיד יום של עד ארבע כמעט, אז הלכתי כמה שעות קודם.

כן קרה לי
כמה חודשים..

אם את צריכה לדבר או לפרוק דברי איתי

כל הזמן קורה לי שאני במצב נפשי גרוע לצערי
אבל לא קרה לי שהלכתי וחזרתי כי אני לא הולכת מלכתחילה.
תסבירי לאבא שלך יפה שקשה לך כרגע להגיע לבית הספר ושאת צריכה את המנוחה הזו לעצמך, אני בטוחה שהוא יקשיב וינסה להבין אותך :)

לא
אין לי איך

לא .
אבל כן התארגנתי לבית ספר ואז פשוט התחלתי לבכות מרוב שקשה לי ולא הלכתי בסוף .
אבל אתם יודעים נכנסתי עכשיו ואני רואה פה כ"כ הרבה ילדים שטוענים שכן ועצוב שהסיבה לזה זה מערכת חינוך אחת מטומטמת!!!

קרה יותר מידי פעמיים, קרה גם הרבה שנכנסתי לבית ספר אמרתי שלום לשומר ואחרי עשר דקות אשכרה יצאתי והוא לא הבין מה קורה.. שונאת להרגיש ככה באמת

אני לא חושב שאפשר להגדיר עצבים של ילד בתור מצב נפשי גרוע. זו הגדרה קצת מרחיקת לכת.
אבל כן, אם הייתי בעצבים הייתי פשוט נשאר בבית ושינסו להוציא אותי.
אבל זה לא היה קורה הרבה.
לקראת סוף הבי'ס הייתי נשאר בבית בימי שישי ויוצא מהבי'ס שעה לפני כולם

שיט הוצאתי את עצמי ילד מופרע

^ זה לא קשור לעצבים . יש עצבים ויש מצב נפשי גרוע.
יש ילדים שהם גם במצב נפשי , אי אפשר עכשיו שכול פעם שקשה להם להגיד שהם "עצבניים" זה ממש לא נכון!!

קרה לי מזמן, ביסודי - המורה פתחה עלי ,כשאני בכיתה, שיחה(בלי להזכיר את השם שלי) .
היא רצתה לדבר איתי ואני בדרך כלל לא אחת שמשתפת( גם עד עכשיו )אבל נתתי צ'אנס ואז היא פשוט דיברה מול כל הכיתה ולא אמרה את השם שלי אבל כולן ידעו שזאת אני (הייתי בדתי אז זה רק בנות) ואז היא כזה סיימה לדבר ואז אמרה לפתוח ספרים פשוט קמתי , הכנסתי הכל לתיק , יצאתי מהכיתה , טיפסתי מעל השער של בית הספר וברחתי הביתה - אבל לא השעו אותי -_-

ואני הייתי באותה תקופה עם מצבים נפשיים גרועים בהחלט , לכן היא רצתה לדבר איתי