אני בבסיס התחלתי סדיר (עזבו שאני בלי קשר מנסה להוציא פטור שנה) והשעון המעורר של מישהי מצלצל כבר עשרים דקות אני לא צוחקת

שואל השאלה:
די נשבר לי כבר שמישהו יעזור לי אלוהים אני מתחננת עוד מהיום הראשן בטירונות לקבן ועוד חודשים לפני זה במכתבים במיילים
כמה אפשר למרוח אותי עוד אני לא יכולה לשאת בזה יותר אין לי כוחות בנפש

תעירי אותה ותגידי לה שתכבה אותו

כל החברים שלי הוציאו פטור אולי תדברי עם מישהו שהיה במקום שלך ותבקשי עצות אבל עצות טובות חברה שלי הלכה לפסיכולוג הרבה וכאלה לפני הצבא אז נראלי היה לה יתרון בזה

שואל השאלה:
גם אני והיה לי אבחון וטופס שכתוב בו שאני לא כשירה לשירות צבאי לא שמים עליי פה..

אני חושבת שהיית צריכה ממש לנדנד להם על זה זה לא הגיוני שיכריחו אותך ככה

שואל השאלה:
באופי שלי אני לא בנאדם שיש לו כוח נפשי לבוא לעמוד על שלי אבל אני באמת מנסה וכל יום מבקשת קבן ומציקה עם זה אבל לכל אורך הטירונות לא נתנו לי ועכשיו גם ייקח זמן ואין לי כוחות יותר

שואל השאלה:
באמת אני סובלת ואין אדם אחד שלא מזלזל בזה אין לי כבר אף אחד לבוא לשפוך לו שיבין שקשה לי
נמאס לי הם מחכים שאני אפגע בעצמי כדי להבין?

כן אני מבינה את זה גם אחי מתגייס היום ואני חושבת שהצבא הזה בדיחה עם איך שזה מתנהל הלוואי ושזה לא היה ככה שמכריחים אנשים שאפילו לא כשרים כ"א יכלו לא חסר להם אנשים לדחוף לתפקידים מומצאים הלוואי היה לי יוצר ידע איך לעזור לך אבל אני עברתי את כל הצבא כבר רק בגלל שלא רציתי להסתבך עם זה אבל תעמדי על שלך

אני הייתי באותו מצב כמו שלך (בסוף הוצאתי פטור שבוע לפני סוף הטירונות )
גם אני ביום השני של הטירונות ביקשתי מהמ"פ קבן והיא ניפנפה אותי בטוב .
ביקשתי מהמפקדת האישית שלי גם תור לקבן היא אמרה שזה בטיפול ואחר כך אמרה שזה יקח לפחות שבועיים ואפילו יותר
ובאמת המצב הנפשי שלי היה כמוך אני לא בן אדם שיש לו כוח נפשי לעמוד בדברים האלה אז אמרתי פשוט זין על הכל ברגע שמשחררים אותי מפה אני לא חוזרת ויהי ומה ובאמת בשבוע השני של הטירונות לא חזרתי ,סיננתי את המפקדת , הקצינה התקשרה לאימא שלי ,המפקדת איימה עליי בהודעות וקיצור שבועיים שלמים אמרתי מצידי שיקחו לכלא אני אהפוך לעריקה וזהו
ואחרי שבועיים המ"מ התקשרה לאימא שלי ואמרה לה שהם יביאו לי קבן רק שאחזור לבסיס או שזה יגיע למשפט ולכלא ולעריקות

ובאמת חזרתי קיבלתי אחרי יומיים קבן
(גם משפט קחי בחשבון )
וקיצור קיבלתי גם קבן ומשם אחרי יומיים תור לפסכיאטר , שזה מאוד מוקדם ממה שנותנים מהרגיל

והפסיכאטר הייתי אצלו 5 דקות היה לו את כל מה שצריך במסמכים הוא לא שאל כלום ואמר את משוחררת מהצבא
אני מאמינה שאם יש לך את כל מה שצריך , כמו שאמרת יש לך אבחון וטפסים הפסכיאטר ישר יתן לך ישר פטור כמוני .
אם לא הייתי נפקדת וגם עכשיו היו מורחים אותי כי לא היו לי מסמכים ואבחונים ועדיין שיחררו אותי אז לא רואה סיבה שלא ישחררו אותך

ברגע שהצבא יראה שאין לו עם מי לדבר הם ישחררו אותך וכל עוד הם רואים שיש להם כוח עלייך הם ימרחו אותך ככה עוד חודשיים .
השיטה של הצבא של זה לשבור אותך באיומיים ובהפחדות . אני כבר הייתי מוכנה לכלא צבאי והייתי מוכנה לטכניקה שלהם לגרום לי לחזור לצבא .ברגע שהם רואים שזה לא עובד עלייך הם יתייאשו מהר מאוד .

אז אם את מגיעה למצב של לפגוע בעצמך אז תהיי נפקדת
אבל תבואי בגישה שאת לא תחזרי לא משנה מה

רק קחי בחשבון את ההשלכות אני הייתי מוכנה אפילו כבר רציתי לפנות לעורך דין צבאי אבל זה עבד לטובתי בסוף , לא מבטיחה לך שזה יעבוד אצלך לטובה זה די כי די תלוי במפקדים שלך , אבל פטור את תשיגי ככה או ככה אחרי זה .

אין דבר כזה שלא נותנים לך קבן חלק מהזכויות שלך כחיילת במידה ואת צריכה .
זו העבודה של המפקד/ת שלך לדאוג לזה .
אם מורחים אותך אז יש את רופא היחידה תגשי למרפאה הצבאית הקרובה ובקשי הפניה דרכו. אם את רואה שזה מתעכב יש "נציב קבילות חיילים" ואת יכולה לקבול על חוסר מענה מטעם המפקדת שלך.

תפני לרופא היחידה

כפי שרשמו כאן, הדבר הכי הגיוני ושיועיל לך לעשות זה להעיר אותה שתכבה את השעון מעורר. אל תתייאשי וכל עוד יש לך את האופציה לקבל הקלות ולהעביר את השירות בדרך קלה יותר - לכי על זה, את לא צריכה לסבול שם כל כך. בהצלחה 3>

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת למה בכלל הגעתי ליום גיוס, רציתי פשוט לא להגיע וזהו אבל פחדתי להסתבך עוד יותר
וסוחטים אותי עוד יום ועוד יום כבר לא נשאר מה לסחוט ממני אני בחיים לא הייתי כבויה כמו שאני פה
ונמאס לי כל שניה לשאול על קבן ולקבל אותה תשובה
אני לא בנאדם שיכול לבוא ולדרוש או אפילו לא לבכות מולה כדי שתבין שקשה לי כי אני אפילו לא מצליחה להביע רגשות יותר

^אני מצטערת שזו החוויה שלך במקום :(
מקווה שתצליחי להעביר את משך השהות שלך במקום בצורה הכי טובה שיש. לבנתיים תנסי לקבל את מה שנשאר בגישה חיובית (גם אם זה קשה) ובאמת נשמע שזה קשה, תנסי לבוא בקלילות, לחשוב מחשבות חיוביות ואני מאמינה שלאט לאט אותן המחשבות ישדרו לך לראש מוטיבציה טובה ואנרגתית יותר. בהצלחה, תהי חזקה 3>

אלוהים ישמור כמה שאני מבינה אותך
אין לי אפילו איך לעזור לך אבל לבי איתך

ממליצה לך לנסות להוציא פטור

שואל השאלה:
זה בדיוק מה שאני מנסה.. ואם הייתי רואה קבן אז כבר היה לי
אם אני לא אגיע ביום ראשון הבא זה יראה להם את הדחיפות ?

תגידי שאת לא חוזרת לבסיס עד שלא מביאים לך קבן
רק ככה לצערי הצבא מבין ,רק באיומים ובכוח
אם תעשי בלאגן במערכת יתנו לך קבן , אם תמשיכי לבקש יפה תחכי עם ההמתנה מי יודע כמה

שואל השאלה:
תודה אתה מדהים אני מעריכה ממש ^^ נתת לי בטחון לעשות את זה, יש לי נטייה לפחד תמיד לעשות צעד בשביל עצמי
עכשיו רק נשאר שלשרוד עד יום חמישי שאצא הביתה

שואל השאלה:
עכשיו קיבלתי תשובה שיהיה לי קבן ב16.1 זה הגיוני בכלל? מהזה החרא הזה