אז ככה - אני בוכה פה כבר חצי שעה ואני צריכה יעוץ (בבקשה כנסו)

אני כבר כמה חודשים במצב של הרבה דברים טובים ורעים קורים בחיים שלי. למדתי בתקופה הזאת להציב גבולות לכמה אנרגיות אני יכולה להוציא על משפחה וכמה על על חברים וכמה על עצמי. לאחרונה כמות האנרגיות על חברים הייתה נמוכה יותר כי מה לעשות, קרו דברים והייתי צריכה להיות לבד כדי להתמודד. עכשיו החברה הכי טובה שלי אמרה לי היום שבגלל זה שאני כל הזמן רוצה להיות לבד לבד לבד ובגלל שאני שמה את עצמי במקום ראשון - אני נרקיסיסטית, אגואיסטית ומושפעת. אני מוצאת את עצמי עכשיו בוכה כי באיזשהו מקום האם שמתי את עצמי במקום ראשון? חד משמעית כן, האם הייתי צריכה להיות לבד הייתי לבד? כן כן וכן, והאם יכול להיות שבתקופה האחרונה שמתי את עצמי לפני החברים שלי? אודה ואומר כן. קרו לי דברים בחיים האישיים ובחיי המשפחה ששינו המון דברים ובגלל זה הייתה לי עכשין תקופה שהייתי צריכה לשים את החיים שהכי קרובים אליי, שלנצח יהיו תמיד בחברתי (כלומר עצמי ומשפחתי) במקום הראשון מתוך מקום של הגנה והכלה עצמית. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שאני יוצאת כלבה, ושאני יוצאת כל מה שהיא אמרה אבל זה כי אני לא מצליחה לתאר כמו שצריך עבורה את התמונה הגדולה והמלאה - ואם אני אתחיל לכתוב לה את זה אני אכנס למצב הגנה עצמית ורק אגונן את עצמי ממה שהיא אמרה. מישהו יודע מה לעשות?