אני חושבת שאני שונאת את ההורים שלי, בעיקר את אמא שלי (בבקשה תעזרו)

זה קורה כל הזמן.
באתי להתקשר אליה עכשיו, וכשהיא ענתה פשוט לא יכולתי לשמוע אותה, אני לא סובלת את הקול שלה אז פשוט.. ניתקתי.
איך שהיא עונה היא תמיד נשמעת היסטרית, כאילו מישהו מת. לא הצלחתי להרדם הלילה מרוב שיעולים אז אבא שלי התקשר אליה לשאול איפה הסירופ, ואז נזכרתי שגם אני צריכה לשאול אותה שאלה אז התקשרתי אליה ואיך שהיא ענתה "נו? מצאת את הסירופ? תעני לי!!! למה לא לקחת סירופ שאמרתי לך? זה קורה רק כי את לא מקשיבה לי" אני שונאת לצטט אותה אבל תדמיינו שזה פשוט נשמע בקול ממש לחוץ ומעצבן כאילו אין לה זמן אליי. היא אף פעם לא נשמעת רגועה ונעימה. כל הזמן לחץ. לפעמים נדמה לי שהקול שלי נשמע כמוה, אז זה גורם לי גם לשנוא את עצמי.
אבא שלי לגמרי ההפך ממנה גם בקטע מעצבן חא חסר לו זה. שהוא פשוט רגוע *מידי* ואדיש *מידי* ומזלזל *מידי* ופשוט צועק עליי הרבה לאחרונה סתם ככה כי באלו להוציא את העצבים על מישהו. ודיי אין לי כבר למי לפנות כשאני צריכה משהו אני שונאת את ההורים שלי ובעקבות זה את עצמי. מה לעשות עם התסביך הנוראי הזה? אני לא רוצה לחזור למחשבות אובדניות שוב, או לדיכאון. מה כדאי לי לעשות לדעתכם?