למה תמיד אני מנסה לעשות טוב ואני תמיד נדפקת?

תמיד יאשימו אותי,תמיד לא יתייחסו,תמיד אני אהיה הרעה בסיפור ואף פעם אין לי לאן לברוח
מה לעשות?אני בת אדם טובה באמת שאני בת אדם טובה אני לא יכולה לפגוע בבן אדם אני לא גזענית אני לא הומופובית אני מאמינה בה' אני כל החיים מבקשת סליחה ותמיד אני מאשימה את עצמי במשהו ואיכשהו העולם מחזיר לי רע כל הזמן.
איך לתקן את זה?הרגע ניסיתי לעשות טוב ויצאתי הרעה.אין לי לאן ללכת אחותי הלכה לחברים ואין לי חדר להיות בו לבד.אין לי מה לעשות החברים שלי לא סופרים אותו.נעלתי את עצמי בשירותים אבל נמאס לי.
בקיצור,איך לסדר את זה?