8 תשובות
יותר מגניב שתיסע אליה אבל אפשר להפגש בעמצא
אנונימי
בנצרת???
לא יודעת כמה כדאי לך לנסוע לשם.. מסוכן שם קצת ליהודי לבד.
לא יודעת כמה כדאי לך לנסוע לשם.. מסוכן שם קצת ליהודי לבד.
לא יודעת מאיפה הכוח שלי לכתוב את זה
שואל השאלה:
סיפור נחמד
סיפור נחמד
אנונימי
אני הייתי אומרת לא אפילו שחבר שלי גר בבריטניה
תלוי בן כמה אתה ואם יש לך רכב
מירושלים לנצרת זה המון
אני חוזרת וזוכרת את הפעם הראשונה שבו הייתי בנצרת,
מאוד מאוד רחוק מירושלים אני והבן זוג שלי מבריטניה (הוא לא יודע עברית רק אנגלית) אני גרה בחולון אז יש לציין שהמטרה זה להגיעה לחולון
נסענו לטייל ב6 בבוקר בצפון ישראל בגליל
חיפשנו יער להיכנס אליו דרך כל מיני יערות שהיו שם במדרכות של הצימרים והישובים שם מלא עצים פרחים נופים בתים קטנים ציפורים הכל כל כך מהמם
נכנסו ליער בבוקר כדי לעשות פיקניק וכשהתחיל לבוא דבורים בגלל האבוקדו והביצה התחלנו להתקפל קמנו וברחנו משם
התחלנו ללכת לכיוון היציאה (התותי גומי עשו את הכל כל כך הרבה יותר חוויתי ומקסים חח)
התחיל להחשיך וכל כך פחדתי והוא היה בטוח לאיפה הולכים כי הוא טוב בגיאוגרפיה וניווטים זה בדם שלו
וממש ממש פחדתי עבר שעה של הליכה כבר היה שעה 19:00 והרגשתי שזה סוף העולם אני רואה רק שביל הכל חושך מסביב חיות מתות לפעמים אני מדמיינת דברים והדבר היחיד שאני מחזיקה זה היד של חבר שלי
ואז ראינו נכנסנו למקום שמזכיר את המקום שבאנו ממנו עם השתי פרות והתרגשתי התחלנו לראות את הדרך יציאה דרך מחסום כזה מוזר הכל חשוך באמת מפחיד ואז היה קצת יותר אורות והיה אנשים היה בתים והכל חזר נשמתי לרווחה ועכשיו חיפשנו את הקו שאנחנו צריכים לקחת לקחנו קו לצאת מהישוב ולהגייה למקום שבו לוקחים הרבה קווים היינו צריכים
שלושה קווים
אחד לצאת מהישוב ואחד לתל אביב ואז חולון
ואז עלינו על האוטובוס הלא נכון שהוא היה מספר שאנחנו צריכים אבל הוא לא היה זה כי הוא הגיעה מוקדם מידי יש שתיים מהם וזה היה הצד הנכון
והגענו לנצרת ירדנו שם וחיכינו ליטרלי ללא נודע לאוטובוס שאנחנו צריכים אבל גם לא יודעים אם הוא הולך להופיעה 30 דק עד שהוא מופיעה והשעה הייתה בערך 21:00 ובאמת כל כך פחדנו היה גברים ערבים שהסתכלו עלי מהחלון ולא הפסיקו להציץ ושמענו מוזיקה ערבית ממקומות הם חגגו משהו וזה היה מלחיץ כי לי מה שאני יודעת על המקום זה מקום ערבי ויש די הרבה פיגועים ולא הייתי מרגישה בטוחה בתור בחורה להסתובב שם זה לא היה מקום בטוח חיכינו והתחבאנו ממש מאחורי רכבים שעברו בחורה אמרה לנו שאנחנו יכולים לעלות לאוטובוס מסוים להגיעה לנתניה ואז לתל אביב זה היה יכול לעבוד אבל לא אני לא סמכתי על אף אחד סמכתי רק על עצמי זה היה אוטובוס אחרון אז אם היינו מפספסים אותו חבל עלינו
והסתכלנו עד שהאוטובוס הגיעה ואני קפצתי ושמחתי מאושר בחיים לא הייתי מאושרת יותר מיזה בסוף אנחנו תמיד מגיעים לבית ובדרך למדנו למבחן שהיה לי יום אחרי באנגלית ספרותית
תלוי בן כמה אתה ואם יש לך רכב
מירושלים לנצרת זה המון
אני חוזרת וזוכרת את הפעם הראשונה שבו הייתי בנצרת,
מאוד מאוד רחוק מירושלים אני והבן זוג שלי מבריטניה (הוא לא יודע עברית רק אנגלית) אני גרה בחולון אז יש לציין שהמטרה זה להגיעה לחולון
נסענו לטייל ב6 בבוקר בצפון ישראל בגליל
חיפשנו יער להיכנס אליו דרך כל מיני יערות שהיו שם במדרכות של הצימרים והישובים שם מלא עצים פרחים נופים בתים קטנים ציפורים הכל כל כך מהמם
נכנסו ליער בבוקר כדי לעשות פיקניק וכשהתחיל לבוא דבורים בגלל האבוקדו והביצה התחלנו להתקפל קמנו וברחנו משם
התחלנו ללכת לכיוון היציאה (התותי גומי עשו את הכל כל כך הרבה יותר חוויתי ומקסים חח)
התחיל להחשיך וכל כך פחדתי והוא היה בטוח לאיפה הולכים כי הוא טוב בגיאוגרפיה וניווטים זה בדם שלו
וממש ממש פחדתי עבר שעה של הליכה כבר היה שעה 19:00 והרגשתי שזה סוף העולם אני רואה רק שביל הכל חושך מסביב חיות מתות לפעמים אני מדמיינת דברים והדבר היחיד שאני מחזיקה זה היד של חבר שלי
ואז ראינו נכנסנו למקום שמזכיר את המקום שבאנו ממנו עם השתי פרות והתרגשתי התחלנו לראות את הדרך יציאה דרך מחסום כזה מוזר הכל חשוך באמת מפחיד ואז היה קצת יותר אורות והיה אנשים היה בתים והכל חזר נשמתי לרווחה ועכשיו חיפשנו את הקו שאנחנו צריכים לקחת לקחנו קו לצאת מהישוב ולהגייה למקום שבו לוקחים הרבה קווים היינו צריכים
שלושה קווים
אחד לצאת מהישוב ואחד לתל אביב ואז חולון
ואז עלינו על האוטובוס הלא נכון שהוא היה מספר שאנחנו צריכים אבל הוא לא היה זה כי הוא הגיעה מוקדם מידי יש שתיים מהם וזה היה הצד הנכון
והגענו לנצרת ירדנו שם וחיכינו ליטרלי ללא נודע לאוטובוס שאנחנו צריכים אבל גם לא יודעים אם הוא הולך להופיעה 30 דק עד שהוא מופיעה והשעה הייתה בערך 21:00 ובאמת כל כך פחדנו היה גברים ערבים שהסתכלו עלי מהחלון ולא הפסיקו להציץ ושמענו מוזיקה ערבית ממקומות הם חגגו משהו וזה היה מלחיץ כי לי מה שאני יודעת על המקום זה מקום ערבי ויש די הרבה פיגועים ולא הייתי מרגישה בטוחה בתור בחורה להסתובב שם זה לא היה מקום בטוח חיכינו והתחבאנו ממש מאחורי רכבים שעברו בחורה אמרה לנו שאנחנו יכולים לעלות לאוטובוס מסוים להגיעה לנתניה ואז לתל אביב זה היה יכול לעבוד אבל לא אני לא סמכתי על אף אחד סמכתי רק על עצמי זה היה אוטובוס אחרון אז אם היינו מפספסים אותו חבל עלינו
והסתכלנו עד שהאוטובוס הגיעה ואני קפצתי ושמחתי מאושר בחיים לא הייתי מאושרת יותר מיזה בסוף אנחנו תמיד מגיעים לבית ובדרך למדנו למבחן שהיה לי יום אחרי באנגלית ספרותית
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא יהודי שנינו נוצרים
אני לא יהודי שנינו נוצרים
אנונימי
^אהה הבנתי.
באותו הנושא: