אני חושבת שנהייתי יותר רעה ואנטיפתית

שהפכת לרעה לאנטיפתית..

התבגרת, מזל טוב.
איבדת את הנאיביות שיש לילדים, ברכותיי.
את לא רעה ואנטיפתית, את מבינה שלא צריך להיות אכפת לך מכולם על חשבון עצמך.

שואל השאלה:
אני לא יודעת אבל אם אני שמחה מזה או לא

ואיך אנחנו יכולים לדעת?
זה קשור אליך

שואל השאלה:
אני רעה פגעתי בהרבה אנשים בזמן האחרון רק כי לא היה לי סבלנות עליהם יותר. אני גם לא מרגישה על זה רע אפילו

שואל השאלה:
אליהם

תהיי שמחה, הגיע הזמן שתתחילי לדאוג לחיים של עצמך.
שאחרים ידאגו לעצמם.
כשתהיי במקום שלם עם עצמך, והראש שלך יהיה מסודר, ותראי את העולם בצורה צלולה ואובייקטיבית, תוכלי לדאוג גם לאחרים.
ורק לאחרים שזה מגיע להם.

שואל השאלה:
נקניקיות ללא מונוסודיום גלוטמט


סתם רציתי לדבר על זה אתה לא חייב לענות

אני חושב שסוף סוף הבנת כמה לאנשים לא מגיע את היחס הזה, לרוב הם לא מעריכים או אפילו שמים לב לאכפתיות ולרגישות שמפנים כלפיהם. בכל אופן את לא צריכה לחלק את היחס האכפתי והרגיש לכל אחד שאת יוצרת איתו אינטרקציה, אלא רק לאנשים ספציפיים שבאמת חשובים לך. את לא רעה וזאת הדרך הכי טובה להתנהל בה בעיניי, מגיע לך קצת לצאת מהכלים ולא לשים פס יותר על כל אחד שמולך. לרוב אנשים הם כפויי טובה מטבעיהם ואינטרסנטים, אם הם לא מראים שמגיע להם יחס טוב אז אין לך מה לתת להם מעצמך ואני מאמין במשפט "יחס גורר יחס". יש לך זכות לבחור ולהתנהג באיזו צורה שאת רוצה, את עושה את ההחלטות שלך ולאף אחד אין מילה בדבר.

גם אני הייתי ממש נחמדה פעם לכולם ואז קרה משהו שממש ביאס אותי ומאז אני פחות נחמדה לבנות שהיתי סתם נחמדה אליהם ולא באמת הכרתי אותן ואפילו חברות קרובות אומרות שניהיתי ערסית כזו ואני לא חושבת שזה משהו רע וזה הקטע של היתבגרות וסדר עדיפויות