באמת ששוברים לי את הנפש לאט לאט.

שואל השאלה:
אני באמת צריכה עזרה, אז חשבתי לפרוק קצת ולנסות לקחת עזרה ועצות מאנשים אחרים, תודה :)

ניסית לדבר איתה ולשתף אותה באיך שהיא גורמת לך להרגיש? אם כן ואת רואה שהיא לא משתנה אז תתרחקי ממנה לאט לאט, תפסיקי לתקשר איתה, תפסיקי לצפות ממנה לדברים. תמחקי אותה מהחיים שלך, אני יודעת שזה קשה במיוחד בגלל שהיא אחותך הגדולה והיא צריכה להיות כאן בשבילך ואתן גרות באותו בית, אבל אם היא לא מנסה להבין אותך ורעילה כלפייך אין לך מה לדבר איתה בכלל

אנונימית יקרה,

מתאר לעצמי את הרגשת התסכול שאולי את חשה.. אחרי תקופה של מצב רוח דיכאוני במשך תקופה לא קצרה בכלל... שאחותך מתנהגת אליך כך.. שאחרי כל מה שעברת.. שהיא עדיין מנסה לרמוס אותך.. אולי את מרגישה שהיא מעדיפה שתחזרי לדיכאון.. אני יכול רק לדמיין עד כמה חסרת אונים את מרגישה.. עד כמה הייאוש עמוק ומציף שאת מרגישה שאין שם אף אחד בשבילך.. שאולי את מרגישה בודדה במערכה.. שאפילו אמא.. לא שם בשבילך. שומע את החשש לחזור אחורה.. לתקופה אפלה יותר..
קורא את השאלה.. משער שאת אולי שואלת כדי להרגיש מובנת.. להיות פחות לבד בהתמודדות.. ואולי כך.. ההתמודדות תהיה פחות מפחידה הלוואי והייתה לי תשובת קסם.. כזו שתעלים את הכאב.. כזו שתפתור את הכל.. אבל אם תסכימי.. אוכל להציע לך לעלות לצ'אט שלנו.. לדבר עם אחד המתנדבים.. רק את והוא/היא.. שיחה אנונימית שם תוכלי לפרוק את הכל.. בלי שיפוטיות.. נקשיב.. נתמוך.. נהיה שם בשבילך.. ואולי אפילו נחשוב ביחד על דרכי סיוע נוספות..

תני לנו להיות שם בשבילך.. בואי..

שלך,
מתנדב סה"ר