היא חברותית, נחמדה, מוכשרת, יפה, עם ביטחון כולם מתים עליה כל פעם כשאנחנו מסתובבות בבית ספר עוצרים אותה לפחות שלוש חברים שלה ובאים להגיד לה שלום ולחבק אותה (גם אם הם כבר ראו דיברו וחיבקו אותה) ואני עומדת בצד כמו מסכנה מחכה שמישהו יתייחס גם אליי (יש גם את ידיד שלי שבזמן האחרון אני לא יודעת מה יש לו אבל הוא אומר רק לה שלום ולא לי, ואני ניסיתי לעשות את הצעד אני אמרתי לו שלום וחיבקתי אותו אבל זה לא בא ממנו, זה כבר סיפור אחר) בקיצור, מה עושים במצב כזה? אני חושבת שאני משדרת מרמור או אופי לא נחמד במיוחד כי זה נכון, אני עושה פרצופים לפעמים ואני נמנעת מלהיות במקומות עם הרבה אנשים כי אני די שופטת וכל אחד שלא נראה לי אני לא רוצה להסתובב איתו אני רוצה לשנות את זה גם אם הבעיה לא רק בי, חצי ממנה בי בוודאות זה מה שאני משדרת, אולי אני סגורה מדי ולא משדרת שמחת חיים ככ מה אני צריכה לעשות?