אלבומים טובים לשמוע?

appetite for destruction
dark side of the moon
wish you were here
dirt
jar of flies
facelift
use you illusion i/ii
rust in peace
ride the lightning
purple rain
ten
the real thing
angel dust
no more tears
superunknown
the doors
paranoid
mater of reality
blizzard of oz
the wall
ok computer
the vends
led zeppelin i-iv
and the glass handed kites
the number of the beast
piece of mind
open up and say... ah!
youthanasia
the rise and fall of ziggy stardust and the spiders from mars
a night at the opera
sheer heart attack
the jimi hendrix experience live at winterland
painkillers
the division bell
meddle
trash
hey stoopid
וכו וכו

illuminate
handwritten
shawn mendes the album
של שון מנדס
familia
romance
של קמילה קביו

האלבום האהוב עלי הוא favorite worst nightmare של arctic monkeys

טיים אימפלה מעולים, תנסי את אלה:
ocean rain- echo and the bunnyman
on the aeroplane over the sea- neutral milk hotel
american football self titled
moon safari- air
head over heels- cocteau twins
loveless- my bloody valentine
melting sun- lantlos
ultraviolence- lana del rey
tranquility base hotel & casino- arctic monkeys
faith- the cure
so tonight that i might see- mazzy star
svartkonst- hypothermia
יש לי תחושה שממש תאהבי את חלקם

כל האלבומים של ברונו מארס, בילי אייליש, קולדפליי, דה וויקנד ולנה דל ריי מושלמים בטירוף ממליצה רצח

שואל השאלה:
תודה רבה, ואני שומעת cas ולאנה דל ריי לפעמים!!

rust in peace
seventh son of a seventh son

kinks
kinda kinks
the kink kontroversy
face to face
something else by the kinks
the kinks are the village green preservation society
arthur or the decline and fall of the british empire
lola versus powerman and the moneygoround part 1
muswell hillbillies
everybody's in show bizz
sleepwalker
please please me
with the beatles
a hard day's night
beatles for sale
help!
rubber soul
revolver
sgt.pepper's lonely hearts club band
magical mystery tour
the white album
yellow submarine
abbey road
let it be
past masters
iu-lilac
palette
love poem
chat-shire
modern times
lasy fantasy
pieces
a flower bookmark 1+2
gidle- i trust
i am
i never dies
i burn
i love
i made
the hollies-butterfly
evolution
confessions of the mind
the box tops-dimensions
the byrds-younger than yesterday
mamamoo-melting
reality in black
blue;s
red moon
yellow flower
white wind
travel
purple
pink funky
i say mamamoo:the best
wheein-red
whee
hwasa-guilty pleasure
maria
loona- xx
traffic-mr fantasy
the low spark of high heeled boys
the easybeats-vigil
angel-brol
sunmi-1/6
sunmi-warning
pomme- a peu pres
les failles
the zombies-odessey and oracle
dreamcatcher-dystopia: the tree of langauge
apocalypsa: save us
donvan-a gift from a flower to a garden
tim buckley-goodbye and hello
the byrds-fifth dimension
the pretty things-s.f sorrow
the small faces-there are but four small faces
ogdens' nut gone flake
solar sensitivty
solar-face
francoise hardy- la question
soliel
the monks-black monk time
hums of the lovin' spoonful
dpr ian-moodswings in this order
buffalo springfield again
the beach boys-20/20
heize-happen
lyricist
humble pie-town and country
focus-moving waves
ayaka-the begining

אני ממש אהבתי אותם פעם, הייתי בהופעה שלהם בארץ מזמן.
קודם כל מעיון קצר במה שblisters ו-וונאבי המליצו לך כבר קיבלת אלבומים מעולים, אז רק אוסיף בודדים שקרובים סגנונית לטיים אימפלה.

a wizard / a true star היה השפעה ענקית עליהם ובמידה פחותה גם something / anything, שניהם של אותו המוזיקאי.

message from the country של דה מוב הוא יצירה פסיכדלית מגוונת מאוד ולא מוערכת מספיק.

forever changes של לאב הוא קלאסיקה פסיכדלית בלי שיר אחד רע.

goodbye and hello של טים באקלי הוא אחלה נקודת כניסה לעבודות של אחד המוזיקאים היותר מגוונים ומיוחדים של הסיקסטיז - תחילת הסבנטיז, בייחוד אם את מגיעה מרקע של טיים אימפלה.

zuma של ניל יאנג וקרייזי הורס הוא גם נקודת כניסה טובה לדיסקוגרפיה של יאנג, שהוציא יצירת מופת אחרי יצירת מופת בסבנטיז.

deeper understanding של דה וור און דראגז הוא בין אלבומי הרוק הטובים של העשור הקודם.

commercial suicide של קולין ניומן כבר יותר קרוב בסאונד למה שטיים אימפלה עשו מ2015 והלאה, רק הרבה יותר קר וסינת'י.

אם אני כבר ממליץ על דברים שיותר קרובים לשני האלבומים האחרונים של טיים אימפלה מאשר למוקדמים יותר אז גם technique של ניו אורדר מתאים לקטגוריה.

masseduction של סיינט וינסנט הוא חזרה לצלילים אייטיזים קצת כמו שני האחרונים של טיים אימפלה, וגם אם יש לסיינט וינסנט אלבומים שאני יותר אוהב, אני מניח שזו נקודת כניסה נהדרת לעבודות שלה.