למה כשהיינו ילדים קטנים היינו קרינג' מהלך?

חוסר מודעות עצמית ברמה הכי קשה

כי היינו סתומים וחסרי מודעות

כי היינו ילדים

לא היינו קרינג היינו ילדים

היינו ילדים

כי לילדים אין מודעות עצמית

לא היינו קרינג
הייתה לנו חוסר מודעות ובלי זה הילדות שלנו הייתה לדעתי לא ככ טובה לא היינו נהנים כמו בלי המודעות העצמית

למה מסתכלים על זה בצורה כזאת?
היינו "חסרי מודעות" כי לא היינו חושבים על מה שאנשים אחרים יגידו עלינו, לא היה לנו אכפת מהסביבה, עשינו את כל מה שאנחנו רצינו מבלי להתחשבן עם אף אחד.
זה לא דבר שלילי.
כשהתבגרנו הפסקנו להיות ילדים רק בגלל החברה, רק בגלל שאנשים חושבים שלשחק ולצלם תמונות מצחיקות של חברים שלנו או של עצמנו, זה נחשב לחוסר מודעות עצמית או משהו שלילי אחר..
הלוואי והיינו יכולים להיות ילדים כי בכל אחד קיים ילד שמפחד להיחשף לעולם האמיתי ולעשות מה שבזי* שלו (סליחה על הבוטות)
אנחנו כל כך עסוקים במה שאחרים יגידו עלינו או יחשבו עלינו ובגלל זה אנחנו קוראים לזה חוסר מודעות עצמית או קרינג'יות.., אני חושבת שצריך לשנות את הגישה הזאת.

כי לא ידענו הרבה ולא ידענו שמה שהיינו עושים היה מביך... אח תקופות טובות

כי היינו ילדים

כי לא היינו ילדים

חוסר התפתחות מוחית, לקחנו יותר סיכונים וזה תהליך שמתפתח עם השנים ובגלל זה לרוב החוק מותיר שתייה, יחסי מין סמים(בחלק מהמדינות ובתנאים מסוימים) ודברים כאלה בגיליים יותר בוגרים

כי היה לנו מלא בטחון עצמי ושמנו על דעות של אחרים ז*ן

כי לא חשבנו לפני שדיברנו

כי היינו ילדים קטנים לא הייתה לנו מודעות עצמית

כי לא היה אכפת לנו ממה שאחרים חושבים

הכי טוב להיות ילד
לא היה אכפת לנו מה אנחנו לובשים לא היו לנו יותר מידי דאגות ובעיות ותמיד מישהו דאג לנו

גם עכשיו אנחנו קרינג' מהלך פשוט עם יותר מודעות עצמית, פעם לרוב הרבה פחות היה.

האמת מרה וכואבת, אך חייבת להיאמר:

אתם עדיין קרינג'יים.
אפילו יותר ממה שהייתם...

למה?
כי כשהייתם קטנים לפחות היה את חוסר המודעות להציל אתכם. חחח..

בהצלחה לי עם המינוסים.
האמיצים שבכם יודו בכך שהדור שלהם מביך בעיקר.

לא ידענו יותר טוב, היינו לא בשלים

חוסר מודעות

אבל את עדיין קטנה לול

היה לנו הרבה פחות מודעות עצמית,והיה לנו פחות אכפת מה חושבים עלינו,אז עשינו מה שבא לנו

כי נהנינו מהחיים בלי לחשוב

אני כזו עד עכשיו

אל תקראי לזה קרינג' חבל שתקראי חזה ככה, היה לך כיף? נהנת? כן היית חסרת מודעות אבל למי אכפת? כל עוד נהנת למי אכפת

לא חשבנו על איך אנחנו נראים ולא שפטנו את עצמנו כל כך כמו היום, כשאני מסתכל על תמונה שלי מהילדות אני חושב על כמה שלא חשבתי באותו זמן איך אני נראה ואיך אחרים נראים אלא על איך אני נהנה עם אחרים ומשחק איתם.

כי היינו בהרבה יותר ילדותיים, וילדותית קיצונית זה לא מצחיק וקרינג'י

זה הקטע היינו חסרי מודעות עצמית אתמול ראיתי ילד ברחוב שר אן דן דינו והצטרפתי אליו לא זה הכיף לא אכפת להם מה אחרים חושבים ואני חושבת שכולם צריכים לאמץ את זה

זה לא קרינג', זו תמימות יפהפייה. אני מסתכלת על אחים שלי (לא אלו שכבר היו אמורים לקבל מודעות, אלו זה סתם מציק לי) ואני אולי לא מתגעגעת, אבל רואה כמה זה מתוק
להאמין בדברים פשוטים, לסמוך על אנשים בקלות, להיות מוקסם מ-ממתק

זה הדבר הכי יפה בעולם

כי ילדים זה קרינג' וחוסר מודעת מטורף

היינו ילדים קטנים