אני רוצה לחזור לפעם (פריקה)

אני רוצה לחזור לתקופה שבה הרגשתי יפה.
לתקופה שבה אוכל פשוט לא היה אופציה.
לתקופה שהורדתי 3 קילו בשבועיים.
לתקופה שבה אמרו לי שאני רזה כל שעתיים.
לתקופה שחברות שלי אמרו לי "וואו, איזה פס!"
לתקופה שהבטן הייתה שטוחה כמו דף.
לתקופה שבה הרגשתי שמחה.
אבל זאת לא הייתה תקופה שמחה.
כי אולי הלב לא זוכר, אבל המוח יודע.
את כל הלילות שבכיתי כי עליתי ב100 גרם.
את הימים שלא למדתי כי הבטן כבר נדבקה לגב.
את הרגעים במקלחת שכבר לא יכולתי לגלח,
כי אם רק הייתי נוגעת בסכין השליטה עצמית הייתה בורחת.
את הבושה על זה שאני הורסת לעצמי את הגוף שנוצר עם כלכך הרבה מאמץ.
את המבטים המודאגים של כל מי שהיה מודע.
אז למה, עדיין, אני רוצה לחזור לפעם?