אני צריכה ווידוי

אל תפגעי בעצמך
פשוט אם את רוצה להגיד משהו תחשבי עליו והאם הוא יפגע במישהו או לא

שואל השאלה:
זהו שלא קשור לזה אני מרגישה בעננים סוג של כאילו אני לרוב אומרת דברים חסרי טאקט בתקופה האחרונה וזאת הדרך היחידה שעולה לי לראש להתמודד עם זה סוג של

תמצאי עם מי לדבר, תלמדי קשה אבל בדרך שתגרום לך עדיין להנות אל תחשבי על ציונים זה סתם מספר מיותר, תחשבי שאת רק בת אדם ושזה נורמלי לגמריי, תמצאי משהו לעשות במקום זה לצרוח לכרית לירות למטרה או כל דבר שיגרום לך להסיח את דעתך מזה

תמצאי משהו לדבר על זה, אבל אל תפגעי בעצמך בינתיים, זה ממש אסור! תרביצי בינתיים לקירות או לרצפה, פעם אחת הייתי ממש עצבנית ומתוסכלת, אז פשוט שברתי עטים ועפרונות, אבל אל תלכי עם זה רחוק ותחריבי את הבית

היי יקירה, שומעת בדברייך כמה שאת מתוסכלת מהמצב וכמה מפחיד אותך להרגיש חסרת שליטה על חייך. נשמע שהגוף שלך מותש כך שנראה שרק הפציעה מאפשרת לך להרגיש את מה שהנשמה עייפה מלשאת. משערת שזו הדרך לאפשר את השקט שאתה אולי כמהה לו כל כך.

לא יכולה לדמיין כמה מבודד יכול להיות להרגיש שאת לא מצליחה לתקשר עם אחרים, כאילו את לא מסוגלת לנהל שיחה עם הסובבים אותך מבלי להיות אימפולסיבית או כמו שכתבת, חסרת טאקט. כמה מאיים זה להרגיש לא שייכת וכמה מטלטל הרצון להשתפר ובאותו זמן להרגיש שאת לא מסוגלת לשינוי.

נשמע שאת במצב שלא כדאי להיות בו לבד. אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אנונימי שלנו. מדובר במקום בטוח, בו תוכל לבחור במה לשתף לפי מה שמתאים לך ובקצב שלך. אנחנו נהיה כאן כדי להקשיב לך ולהושיט יד. אולי נוכל יחד לחשוב על עוד דרכי התמודדות שמתאימות לך.

זה הלינק לצ'אט: https://sahar.org.il/help

מחכים לך,
מתנדבת סה"ר