מתחננת שתיכנסו ותקראו דקה ותעזרו מתחננת!

לפני שנתיים הייתי הכי מקובלת בשכבה. קרו לי דברים והמצב הנפשי שלי התדרדר וכך גם המצב החברתי. שנה שעברה ביום הולדת שלי קבעתי עם חברות למסעדה וכולן הבריזו ברגע האחרון. הייתי בחדר שלי כל היום הולדת נרדמתי בדמעות וקמתי בבוקר כאילו הכל רגיל
לאף אחד לא היה אכפת
אף אחד לא שאל או התעניין
השנה יש לי יום הולדת 17 ואמרתי לאמא שלי שאני מפחדת מזה ומפחדת שוב להרגיש את ההרגשה הזאת ולא רוצה להיות בעיר המסריחה הזאת עפ האנשים הרעים האלה. היא אמרה שנקבע לטוס ללונדון, אמרתי לה שיש מועד ב באיזה מבחן (שלא ידוע עדיין אפילו אם נכשלתי או לא) והיא אמרה לא נורא.
עכשיו שבוע וחצי לפני היא אומרת שלא נראה לה הגיוני לטוס על המועד ב ושהיא חושבת לבטל
היא יודעת מה זה עושה לי ונלחצתי והיא התחילה להגיד שאני מדברת כמו מפגרת ודיברה אליי בציניות מרגיזה ומתנשאת
היא רבה איתי ואמרה שאני דרמטית ושאני רוצה לנסוע ללונדון רק בשביל הסלפי ו שיחשבו שאני מקובלת
היא יודעת כמה המשפט הזה כואב לי, אבל לה לא אכפת , היא אומרת שהבכי שלי הוא מניפולציה רגשית כדי שהיא תוותר לי ושזה רוע לעשות את זה.
התעצבנתי עליה כל כך והלכתי לחדר ונעלתי את הדלת
מי צודקת?