בכורים כנסו

ואי מדויק

אנונימית

ממש מעצבןן

Zm

כן אני אחות גדולה ל4 ולפעמים שואלים אותי ( רק שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה) אם אני רוצה שהם התנהגו אלי כמו תינוקת ואני ממש רוצה לומר כן כי זה אותו יחס כי הם הולכים לחברים ופשוט נותנים להם כל מה שנותנים לי ויותר אז לפעמים ממש באלי לומר כן אבל אני אומרת לא

ה

הרופאה

מסכימה איתך, גם רוב המטלות בבית נופלות עלינו!
אח שלי בן 12 ואני 14 מה הןא שונה ממני אה?
למה לי יהיה איזה 4 מטלות קבועות בבית בזמן שהוא אפילו לא טורח לנקות את האסלה אחרי שהוא משתין!?

מזלזלים בנו לפעמים וזו חוצפה כי אנחנו ליטרלי אלה שהפכו את ההורים שלנו להורים ומגיע לנו יותר הערכה !

(אני אחות בכורה ל4 בנים)

Moon Ga Young

כן, נכון. יש עוד כל כך הרבה דברים אחרים שגרועים בלהיות ילד בכור, כמו העובדה שההורים לא ממש יודעים איך להתנהל בהתחלה וככה אנחנו הופכים לסוג של "הניסוי" שלהם, או שלפעמים את מרגישה יותר כמו הורה מאשר כמו ילד.

J

Joi | ג'וי

^אנחנו שפני ניסיונות של החינוך

Moon Ga Young

כל כך מסכימה
נמאס לי!
ואני צריכה לשרוד עם שני אחים קטנים בנים וזה חרא וזה מעצבן ולפעמים באלי לשכוח אותם איפשהו כדי שיהיה לי יום שלם לעצמי ובוקר שהם לא צורחים בו

H

Hp freak

אני בכור ואני לא מרגיש את זה

להפך אמא שלי מדברת איתי תמיד בגובה העיניים ואם יש משהו שאני מסרב היא בדרך כלל מבינה

אנונימי

מ-ב-י-נ-ה א-ו-ת-ך !-!----!!!

❤

❤דניאללי פוראבר❤

זה כל כך לא הוגן!
אני גם הבכורה במשפחה שלי אבל בגלל שאני בת אח שלי יקבל את הירושה ולא אני!!!
וגם כל הזמן מתעלמים מהבקשות שלי ביקשתי תיק רק תיק מסכן שהיה יותר זול ב5000 שקל מהתיק של אח שלי ולו קנו ולי לא

ק

קנדל ג'נר המקורית

שואל השאלה:
הלוואי והיינו יכולים לשנותת

אנונימית

את רצינית איתי? אני הכי קטנה במשפחה ואני בדיוק במצב שתיארת עזבי את זה שגם אני השק איגרוף של אחים שלי וגם אין לי שום זכות להביע דעה כי אני "לא מספיק בוגרת" ושלא נותנים לי לדבר כי אני בטח אגיד שטויות. עזבי את זה גם אצלי מתעצבנים כשאני לא עושה דבר וכשאני מבקשת אך אחד פה

אנונימית

לא בכורה יש לי אח שגדול בשנה אבל שני אלים קטנים (אח שלי הגדול מטומטם אז תכלס אני סוג של הבכורה) ותסמכו עליי שאני מבינה אם אני לא עושה משהן אחד שאחותי הקטנה רוצה מתעצבנים עליי (על אח שלי הקטן אי אפשר לכעוס הוא בן שלוש חיים שלי הילד הזה) וההורים שלי בחיים לא כועסים על אח שלי הגדול גם אם הוא מתנהג אליי ממש מגעיל קיצר מבינה וזה באמת סיוט וצדקתם שאמרתם שבגורמים זה ניסוי רק שהניסוי על אל שלי כשל

צ

צוצו❤

פחות אכפת לי שדורשים ממני יותר כי אם לא ידרשו ממני יותר אני אשתפר ואתפתח כאדם הרבה פחות.
כמובן שלא צריך להגזים אבל זה הכרחי בלי לחץ חיצוני אדם לא מתפתח מספיק.

בכל מקרה ילד ראשון זה מתי שלהורים יש פחות בטחון בלנסות דברים..

T

The procrastinator

אני בכור,

התגובות פה מאוד מעניינות,
יש דברים שהרגשתי שאני במובן כלשהו שפן נסיונות בחינוך מצד ההורים,
אבל זה לא בקטע רע,
אני מבין שגם להם לקח זמן להבין קצת בחינוך,
לא חושב שיש צורך בעצבים,
אף פעם לא הרגשתי כל כך מקופח כמו התגובות פה.

C

Cut de bull$hit

אני אמצעית אבל אני רואה לפעמים את ההבדלים של אח שלי הקטן מול אח שלי הגדול תמיד מצפים שהגדול יהיה הבוגר ויפתור את הבעיות והקטן מטריף אותו וכל תגובה קטנה ישר צועקים עליו זה באמת נראה מהצד ככה אבל אני תמיד ניטרלית אז אני בסדר:)

.

._lihi._

ואי די ממש אוףף

ת

תותית מתוקית^

מדוייק!!!!

f

fineshyt

אני ילד סנדוויץ' ומסכים עם כל מה שנאמר כאן. הבכורים הם פאקינג שפני נסיונות של ההורים

ל

לא מתן

להיות אמצעי נראלי זה התפקיד הקל יותר מבין כולם חחח כי מסכן הקטן שני הגדולים יורדים עליו את הגדול מאשימים והאמצעי כזה חצי קלאץ' חחח

.

._lihi._

וואלה שמעי אני לא בכורה אבל לכל גיל יש תמינוסיפ ותפלוסים שלו..אבל לי אישית זה קירה גם עם אח שלי הקטן נגיד מאמינה שלבכורים יותר קשה אבל כן...

ב

ביצ'ססס

^^והאמצעי לא סופרים..

אנונימית

לגמרי

ל

לבבי ~ ירדן *_*❤

^^חחחחח תכלס רק לפעמים במקרים חריגים

.

._lihi._

דווקא לא , שני ההורים שלי הם או סנדוויץ או בני זקונים אבל הם יודעים לכבד אותי אם אני לא רוצה לעשות משהו. ופשוט למדתי להרפות עם הקטע של לקנא באחים הקטנים שלי כי אני לא שווה את זה.

s

samir akiva

מדויק.

ר

ריקיריקארדו

יאפ יאפ

ה

החשוך(:

אני לא יודעת לומר לך ואני מזדהה ואין כוחות לזה

א

איך פגשתי את טד

אותו דבר עם אח שלי הקטן. הוא וההורים שלי לא מכבדים אותי מספיק! אני מרגישה כמו הזבל הכי גדול שלהם!

אנונימית

זה ממש מתסכל
רוב המטלות נופלות עליי ותמיד מצפים ממני לשמש דוגמא
קיצר זה חרא רצח

ש

שלום שלום :-)

אכן כן, very sad

ה

הגרביל המצוי

מזדהה לחלוטין

אנונימית

רק זה?
מה עם להרגיע את האחים כשההורים רבים ואת בעצמך לאדעת איפה לשים את עצמך
שלפעמים באלי להיות מאושפזת ברמה של לא לתפקד רק כי דורשים ממני דברים לא הגיוניים
וזה שהם רואים אותי כאלוהים בשבילם אז כל פיפס לא נכון שאני עושה הם רואים כבסדר לעשות
מחקים אותי הולכים אחריי עושים כמוני
אז אני חייבת להיות אחות אלוהה מלאכית כי יש עליי עיניים
או כמו להקדיש להם תשומת לב כשאת בעצמך עם הבעיות שלך הר געש שעומד להתפוצץ ואז אם יוצא לך לצעוק עליהם כי את זועקת מבפנים אז היי את אדם רעע
לאדעת אם מובן מה שרשמתי אבל אהמ כן
מבינה אותך

W

Wtffffffff

אני צריך להיות הילד השקט שאומר "אמן" על מה שההורים אומרים, בעוד שהאחיות שלי עושות מה שבא להן

ס

סתם ילד בצבא

שואל השאלה:
^^כל מה שרשמתי זה כלום לעומת כל מה שקורה ברור לך כן?..

אנונימית

מעצבן מאוד

ה

הפח של סטיפס

אני בכורה ויש מתחתי עוד 5
זה הסיוט הכי גדול

י

ילדה צינית

אני מתכונן למינוסים.

הנה נקודת מבט של הורה:

אולי להורים שלך אין מספיק כסף, וחשוב להם לחסוך בדברים שהם פחות מהותיים לחיים כמו ארטיקים?
תמיד עדיף לשאול למה לא קונים לך...

השאלה גם כמה פעמים את מבקשת מגנום...

אולי גם ההורים שלך עם התחושה שאת לא עוזרת בכלל?

את שואלת שאלה על ההורים שלך, אבל לכל אחד יש הורים משלו שבוחרים למה "לא לקנות" לו.

זה לא שכל ההורים התאגדו יחד כדי לא לקנות לכם.
אני בטוח שלא חסרים הורים שמעריכים את העזרה של חלק מהילדים וקונים להם גם כשאין להם כמו לאחרים.

לשפוט הורים זו לא חוכמה גדולה. גם הם יכולים לשפוט אתכם בקבוצות הורים שלהם...

הורים חכמים וילדים חכמים מדברים על הבעיות ופותרים אותן יחד. לא ע"י שאלות כמו אלו שחלילה עלולים ליצור הזדהות ויותר כעס.

B

By gone

^אני לא שופטת את ההורים, אלא את אחי, שלא עוזר בכלל ומפיל עליי את כל המטלות שלו, וההורים זורמים עם התירוצים שלו (אולי נפגש עם חברים זה תירוץ שהוא נותן ומבחינתם זה טוב, וכשחברים שלי אצלי, לא אולי נפגשת איתם, לא מאפשרים לי לדחות/להעביר לו)

ה

הפח של סטיפס

שואל השאלה:
זה לא קשור ליש או אין כסף זה קשור על הללכת לקנות לי כולה שניה כי לפעמים אין לי כוח לצאת מהבית אז אני מבקשת טובה שהיא לא טובה ככ גדולה כן?!

אנונימית

שואל השאלה:
והקושי הוא לא רק אנחנו מול ההורים זה גם האחים שלא אכפת להם לרוב ואנחנו צריכים לעשות הכל זה שאני הבכורה לא אומר שאחותי שקטנה ממני בכמה שנים בודדות לא יכולה לעשות את מה שאני עושה או לפחות לעזור ולהקל עליי כי יש לי גם חיים משל עצמי ואני לא יכולה להיות 24/7 עם האחים שלי או כל דבר כזה או אחר

אנונימית

בתור אח בכור אני יכול לדבר רק עבור עצמי...

אני לא ראיתי כל בעיה בלעזור כשההורים ביקשו ממני.
לא חשבתי שאם עזרתי הם חייבים לי משהו. אני חושב שככה חונכתי וככה אני מתנהג עד היום. אני מתנדב אינסוף, גם פה, גם במציאות.. בבתי ספר שאני עובד, עם ילדים של שכנים... ועם אנשים זרים שהגיעו דרך אשתי. הדבר הזה מסב לי אושר שאי אפשר בכלל לתאר.
בשביל הסיכוי שילד או אדם אחד יצליחו לשנות את חייהם מבחינתי, כל העזרה הזאת שווה את זה.
ממה זה הגיע?
מחינוך שאומר שעזרה אמיתית לא תלויה בתמורה שאנחנו "נצטרך לקבל".

במה שכתבת את מדברת על כך שאת מצפה לתמורה בעבור מה שאת עושה, וכאן זה קצת בעייתי.

איש לא יודע מה הקשיים של ההורים שלך...
והקשיים שלך כרגע, עם כל הצער שבדבר הם חומריים, הם לא מהותיים ברמה קריטית.

B

By gone